• ראשון  י"ח תמוז התשע"ט  21.07.2019
  • רחוב יגאל אלון 94 תל אביב 6789156 מגדלי אלון 2 קומה 20
  • לתיאום פגישה: 03-7765017
חותם אמינות
תפריט

לא ניתנה הסכמה מדעת: 70 אלף ש"ח בשל ניתוח שבוצע ללא גילוי הסיכונים


תמונת נושא עבור לא ניתנה הסכמה מדעת: 70 אלף ש"ח בשל ניתוח שבוצע ללא גילוי הסיכונים

פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה של החולה

בית משפט השלום בחיפה קבע כי לא ניתנה הסכמה מדעת של התובעת לניתוח בעין, באופן המהווה פגיעה באוטונומיה שלה. זאת כאשר הרופאים לא גילו בפני התובעת את הסיכונים הצפויים לה מהניתוח, את הפגיעה הקשה באיכות חייה, את האפשרות לזירוז עיוורונה באופן מלא ומוחלט. כך שלמעשה רצונה החופשי של התובעת להחליט על הטיפול שייעשה בגופה – נפגע.


בשנת 2007 התלוננה התובעת ,עיוורת בעין שמאל מלידה, על ירידה בראיה בעין ימין. מספר חודשים לאחר מכן היא אובחנה כסובלת מגידול מוחי במרכז בסיס הגולגולת שצמח בין שני עצבי הראיה ובהתאם לכך נזקקה לניתוח בשם קרניוטומיה במטרה להציל את הראיה בעין ימין.

בינואר 2008  עברה התובעת את הניתוח בבית החולים רמב"ם בחיפה, אלא שכעבור מספר ימים חלה התדרדרות במצבה, והיא נדרשה לעבור ניתוח נוסף לניקוז הנוזל המוחי שהצטבר בחדרי המוח שלאחריו הועברה להמשך טיפול בבית חולים גריאטרי סיעודי.

במסגרת תביעת רשלנות רפואית שהגישה התובעת באמצעות בנה, שמונה כאפוטרופוס שלה, לבית משפט השלום בחיפה כנגד משרד הבריאות, טענה תחילה לרשלנות רפואית כאשר בית החולים התרשל בניתוח ועקב כך נגרמה לה פגיעה קוגניטיבית קשה שהפכה אותה לסיעודית, וכן הפכה אותה לעיוורת באופן מלא. אלא שבהמשך, חזרה בה התובעת מטענת הרשלנות במסגרת הסדר דיוני . והטענה העיקרית בתיק הייתה כי לא ניתנה הסכמתה מדעת לביצוע הניתוח באופן שפגע באוטונומיה שלה. הוכחה לכך היא העדר הרישום במסמכים הרפואיים שנערכו במסגרת המעקב הרפואי לפני הניתוח, וכן טופס ההסכמה לניתוח שאין בו כל פירוט לגבי ההסברים שניתנו לה בטרם ההחלטה על הניתוח.

התובעת טענה, כי בית החולים, באמצעות הרופאים שטיפלו בה, הפר את החובה המוטלת עליו, מכוח הוראת חוק זכויות החולה להשיג את הסכמתה המלאה ומדעת לניתוח, ובכלל זה, הרופא המטפל לא התייחס לנושאי האבחנה, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה, הסיכויים של הטיפול המוצע, הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, וטיפולים רפואיים חלופיים. עוד טענה התובעת, כי הרופאים המטפלים הפרו את החובה למסור את כל המידע האמור בהקדם האפשרי. אף יתרה מכך, הסכמתה לביצוע הניתוח הנדון לא ניתנה בכתב, דבר המנוגד להוראות החוק האמור.


שלחו פרטים לקבלת ייעוץ ראשוני בנוגע לתביעת רשלנות רפואית:

משרד ראשי: רח' ז'בוטינסקי 2 רמת גן  סניף חיפה: רח' סוקולוב 18 חיפה.


משרד הבריאות טען לעומת זאת כי התובעת קיבלה הסברים מלאים מהרופאים, במסגרת הביקורים במרפאות החוץ וכי ניתן לה מלוא המידע הדרוש בדבר הסיכונים, והיא אף חתמה על טופס הסכמה לניתוח בפניי הרופא. לטענת הנתבעת, במהלך הביקורים במרפאות החוץ, הוסבר לה על התוצאות האפשריות של הניתוח.

העדר הסכמה מדעת מהווה פגיעה ברצון החופשי

לאחר בחינת טענות הצדדים וראיותיהם קבעה השופטת נסרין עדוי-ח'דר כי דין התביעה להתקבל.

לדבריה, "התובעת הצליחה להרים את נטל ההוכחה המוטל עליה ולהצביע על הפגמים שנפלו בתהליך קבלת הסכמתה לניתוח ועל הפגיעה ברצונה החופשי לבחור את הטיפול הרפואי שבוצע בה".

לא הייתה מחלוקת כי המידע, שהתברר שלא גולה לתובעת, הוא מידע הנכלל בהיקף חובת הגילוי המתחייבת בנסיבות העניין והנוגע במישרין לצרכיה של התובעת והנדרש למען תגבש הסכמתה לטיפול. מומחי הנתבעת בעצמם והרופאים שהעידו מטעמה לא חלקו על החובה לגלות את המידע הזה לתובעת.

טופס לקוני

השופטת עיינה בטופס ההסכמה לניתוח שהתובעת חתומה עליו, ומצאה כי מדובר בטופס לאקוני, שמלבד הוספת שם הניתוח ופרטי התובעת אין בו כל הסבר ואף לא תמצית לכל הסבר שנטען כי ניתן לתובעת. "עיינתי עיין היטב בטופס ולא מצאתי בו מילה, אף לא חצי מילה, לא בנושא הסיכונים הספציפיים הטמונים בניתוח, לא בקשר להשלכותיו על איכות חיי התובעת ולא בכל עניין אחר" כתבה השופטת בפסק הדין.

השופטת הוסיפה כי מצופה היה לראות בטופס ההסכמה ולו התייחסות בתמצית לסיכונים העיקריים והרלבנטיים למצבה של התובעת, ובפרט נושא העיוורון המלא לאחר הניתוח או נושא הפגיעה הקשה באיכות חייה. סיכונים אלה לא מצאו ביטויים בטופס ההסכמה לניתוח, הגם שלשיטת כל המומחים כאן, הם סיכונים שהיו ידועים מראש וניתן היה לצפות את התרחשותם אצל התובעת וברמת סבירות בלתי מבוטלת.

הסכמת החולה חייבת להיות בכתב

הראיות שהוצגו מטעם בית החולים, התבססו בעיקר על עדויות הרופאים המטפלים, שהעידו כי בטרם הניתוח, לתובעת ניתנו הסברים בעל פה. אלא שהשופטת קבעה כי בהינתן הטופס הלאקוני עליו חתומה התובעת, ובהתחשב בכך שהטופס המדובר אינו מקיים את דרישת הכתב הקבועה מפורשות בחוק לא ניתן ללמוד על תוכנם ומהותם של ההסברים שניתנו , לדברי הרופאים "בעל פה".

מכאן פנתה השופטת לבחון את שאלת היקף הפיצוי שיש לפסוק. בעניין זה הסבירה השופטת כי מדובר בפגיעה בחופש בחירתה של התובעת בטיפול רפואי, ולמעשה ברצונה החופשי של התובעת להחליט על הטיפול שייעשה בגופה נפגע, וזאת בדרך של הפרת חובת הגילוי. הרופאים לא גילו בפני התובעת את הסיכונים הצפויים לה מהניתוח, את הפגיעה הקשה באיכות חייה, את האפשרות לזירוז עיוורונה באופן מלא ומוחלט.

השופטת הבהירה כי אמנם, התובעת הייתה מתעוורת בכל מקרה אם לא הייתה עוברת את הניתוח, ואכן התובעת הייתה מגיעה למצב סיעודי ממילא, אך לא מייד לאחר הניתוח.

בנסיבות המקרה מצאה השופטת לפסוק לתובעת פיצוי כספי גלובאלי גם בהעדר הוכחה מפורטת של נזק ממשי וחייבה את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 60,000 ש"ח, בתוספת 10,500 שקלים ש"ח שכ"ט עו"ד.

תא (חי') 59386-01-12 א.ט נ' מדינת ישראל משרד הבריאות

עורך דין יניר הראל מתמחה בנזיקין ודיני ביטוח ומטפל בתביעות נגד גורמי נזק וחברות ביטוח. עו"ד יניר הראל וצוות המשרד מטפלים במלוא ההליכים הנדרשים לצורך מימוש זכויות נפגעים ומבוטחים לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף ורכוש. משרד עורכי דין יניר הראל ושות' מתמחה במימוש זכויות מבוטחים ונפגעי תאונות. עו"ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל.



קבלו ייעוץ משפטי ראשוני לבירור זכויותיכם:

דלג למרכז העמוד (מקש s) דלג לעמוד יצירת קשר (מקש 7) דלג לעמוד מפת האתר (מקש 8) דלג לעמוד נגישות (מקש 9)