---

צינור מתכת נפל על ידו של העובד ויפוצה בכ- 590 אלף ש"ח

---

עודכן לאחרונה ב־10:23, 16 באוגוסט 2017.

תאונת עבודה בבניין בקיסריה

תשע שנים לאחר תאונת העבודה בפרויקט בניין בקיסריה, קיבל בית המשפט את תביעת העובד שבמסגרתה עתר לפיצויים בגין הנזק שנגרם לו במהלך הרמת צינור מתכת.

התובע עבד כפועל בתחום הצנרת והאינסטלציה באתר בניה בקיסריה. ביולי 2008 נדרש ע"י מעסיקו יחד עם עובד אחר להזיז במעט צינור מתכת רב משקל באורך של 15 מטר, המחובר לקיר. אלא שלרוע המזל, תוך כדי ניסיון הזזתו, נשמט הצינור מידיו של העובד, ועקב כך נפל בעוצמה ופגע בכף ידו השמאלית.

במהלך שנת 2010 הגיש הנפגע תביעה כנגד המעביד, מבצע הפרויקט וכנגד מבטחת המעביד- הפניקס. לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה הוא סובל מפגיעה באצבעות ידו השמאלית, והוא נותר עם נכות צמיתה. הוא ציין כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, תוך שהעמיד את נכותו בשיעור 38% בגין ההגבלה באצבעות כתוצאה מהתאונה.

לטענת התובע, המעסיק אחראי לקרות התאונה כאשר לא פיקח על עובדיו ולא נתן להם הדרכות איך להתנהג במצב בו אינם יכולים להרים משא כבד. לטענתו, היה עליו לשאת את הצינור הכבד מבלי שסופקו לו כלי עזר ואמצעי בטיחות הולמים.

התובע הוסיף כי מאז התאונה הוא לא שב לעבודתו בשל המגבלות שהוסבו לו בתאונה. בנסיבות אלה ונוכח היותו חסר הכשרה מיוחדת ועובד כפיים במקצועו, טוען כי יש להעמיד את נכותו התפקודית על שיעור של 50%.

המבטחת טענה שהעובד אשם

בנוסף, עתר התובע לפיצויים בין היתר בגין הוצאות רפואיות, גריעה מכושר השתכרות לגבי העבר והעתיד וכן הוצאות עבור הכאב והסבל שנגרמו לו בעקבות התאונה.

הנתבעות מצידן ניסו להפחית מנזקו של תובע וטענו כי נכותו הרפואית של התובע היא קלה ואין בה כדי להגבילו כנטען ולכן לכל היותר יש להעמידה על שיעור של 7.5%. בנוסף טענו כי יש להטיל עליו אשמה שלא פעל בצורה זהירה, לטענתן, אילו היה נזהר, התאונה הייתה נמנעת.

העובד לא תודרך

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחינת הראיות קבעה השופטת אוסילה אבו אסעד מבית משפט השלום בנצרת כי המעסיק, המבטחת שלו וקבלן הפרויקט חבות באחריות לתאונה שנגרמה.

הוכח בפני השופטת כי התובע נפגע כתוצאה מסיכון שהמעסיק ומבצע הפרויקט היו יכולים למנוע אותו בנקיטת אמצעים סבירים, וכי הללו הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם כלפי התובע.

בית המשפט קבע שהעובד לא אחראי

בנוסף, השופטת לא מצאה כי יש להטיל על התובע אשם תורם כלשהו בגין אירוע. לדבריה, מדובר בעובד שנענה לכל הדרישות של מעסיקו, ועזר בביצוע העבודות, מבלי שהוכח כי הוא תודרך כיצד לבצע את העבודה הספציפית של הרמת הצינור בבטחה, ולא הוכח כי סופקו לו כלי עבודה מינימאליים שיכלו למנוע את הסיכון אליו נחשף.

נקבעו אחוזי נכות

מכאן פנתה השופטת לדון בשאלת הנזק שנגרם. נוכח חילוקי דעות בין הצדדים מינתה מומחה רפואי מטעמה שהעמיד את נכותו הרפואית של התובע על 18% באצבעות יד שמאל. לאחר בחינת מצבו של התובע כיום קבעה השופטת להעמיד את נכותו התפקודית של התובע על 25%.

לאור חישוב בין היתר של אובדן כושר השתכרות של התובע, הוצאות רפואיות שהוציא, הכאב שנגרם לו, קבעה השופטת כי בהתבסס על אחוזי הנכות שנקבעו כאמור, יש להעמיד את הפיצוי על  591,380 שקלים (לפני ניכוי תגמולי ביטוח לאומי). לגבי חלוקת האחריות קבעה כי המעסיק והמבטחת ישאו ב- 75% מהנזק ואילו הקבלן ישא ב- 25%. כמו כן ישאו הנתבעות בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

ת"א 10474-10-10 אסדי ואח' נ' אסדי ואח'

עורך דין יניר הראל מתמחה בנזיקין ודיני ביטוח ומטפל בתביעות נגד גורמי נזק וחברות ביטוח. עו"ד יניר הראל וצוות המשרד מטפלים במלוא ההליכים הנדרשים לצורך מימוש זכויות נפגעים ומבוטחים לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף ורכוש. עו"ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל.

---

תאונת עבודה – אשם תורם – פיצויים – אובדן כושר השתכרות

---

---