---

שליח נפצע בתאונה על אופנוע: יפוצה בכ-635 אלף ₪

---

עודכן לאחרונה ב־06:43, 06 בדצמבר 2019.

פיצויים לשליח עקב תאונת דרכים

בן 18 שעבד כשליח על אופנוע נפגע לפני כארבע שנים במהלך עבודתו בתאונת דרכים קשה שגרמה לו לנכות, בין היתר, בידו הדומיננטית. בית משפט השלום בראשון לציון נדרש לאחרונה להכריע בנושא שיעור הפיצוי המגיע לשליח שנפגע בגין נזקיו הגופניים וזאת בשים לב לגובה הנכות וגילו הצעיר של התובע.

---

בתאונת דרכים קשה שארעה ביולי 2013 נפגע התובע, אז  בן 18, בעת רכיבתו באופנוע בדרכו לבצע שליחות במסגרת עבודתו כשליח. כתוצאה מהתאונה נגרם לתובע פגיעה בשורש כף היד הימנית, הדומיננטית שלו ובמרפק.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי הביטוח לאומי שקבע כי בעקבות תאונת הדרכים נגרמה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין הפגיעה בשורש כף יד וכן נכות צמיתה בשיעור של 30% בגין לקותו במרפק יד ימין, ואולם מתוך נכות זו קבעה הועדה הרפואית, שיש לייחס לתאונה מחצית, וזאת מאחר שהתובע סבל בבעיות כלי הדם במרפק עוד טרם התאונה. כך שסך הנכות הצמיתה המשוקללת שנקבעה לתובע בגין התאונה עמדה על 19.25%.

במסגרת תביעת תאונת דרכים אופנוע שהוגשה כנגד מבטחת האופנוע תאגיד "הפול" לבית משפט השלום בראשון לציון, עתר התובע לפיצוי בגין נזקיו. התובע טען כי מתקשה לתפקד בפעולות בחיי היום יום ונעזר רבות באמו. בתביעתו עתר לפיצויים בגין ההוצאות הרפואיות ולפיצויים בגין הפסדי שכר כתוצאה מהתאונה ואובדן כושר השתכרות בעתיד בעקבות הנכות.

בנוגע לנכות הרפואית הגישה חברת הביטוח בקשה להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה ביחס לנכות במרפק יד ימין, אולם זו נדחתה. אולם השופטת צביה גרדשטיין-פפקין  נעתרה לבקשתה של המבטחת למינוי מומחה בתחום כירורגיית כלי הדם על ידי בית המשפט. המומחה קבע בחוות דעתו כי קיים קושי בהפרדה בין הנכות האורתופדית שנגרמה בתאונה לבין הנכות בכלי הדם במרפק שהייתה לפני לתאונה והותיר את הנכות שנקבעה ע"י הועדה על כנה.

---

---

תביעת תאונת דרכים ראשי: תאונת דרכים רכב.

---

אלא שהנתבעת, ביקשה לפסול את המומחה שמונה ולמנות מומחה נוסף בטענה שהמומחה לא פעל בהתאם לכתב המינוי שקיבל מבית המשפט שכן, תשובותיו מוכיחות כי אינו יכול לענות על השאלה מה היה מצבו האורתופדי של התובע לפני התאונה או מה הייתה נכותו של התובע לפני התאונה. אלא שלאחר ששקלה השופטת טענות אלו מצאה לדחות את בקשתה של הנתבעת.

השופטת נימקה באופן מפורט את הכרעתה בעניין ובין היתר הסבירה כי לא נפלה כל טעות במסקנות המומחה, בוודאי לא כזו המצדיקה התערבות בשיקול הדעת הרפואי של המומחה. לגישתה, המומחה התייחס באופן ראוי לכלל החומר הרפואי שעמד לפניו, והביא בעניין זה את ניסיונו הרב ומומחיותו, ויש לאמץ את מסקנות חוות דעתו של מומחה בית המשפט. בתוך כך הדגישה כי פסילת מומחים שמונו מטעם בית המשפט יהיו רק במקרים נדירים בהם עשוי להיגרם עיוות דין לאחד הצדדים, או במקרים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב ולא כאן נסיבות העניין.

תאונת הדרכים החמירה את המצב במרפק

המומחה, כאמור, קבע כי יש לחלק את הנכות שנותרה במרפק מחצית לעברו של התובע ומחצית לתאונת הדרכים כאשר הבהיר עשרות פעמים כי התאונה החמירה את מצב המרפק, הן מבחינת כאבים במרפק, הן מבחינת הגבלות (גם אם לא בדק מפורשות את טווח התנועות, מאחר שזה על אורתופד לעשות ולא בתחום מומחיותו) והן מבחינת תכיפות הכאבים.

המומחה למעשה אישר את קביעת ועדת הביטוח לאומי וסבר כי אכן החלוקה כפי שנעשתה על ידי המומחים שם, בין היתר מומחה בתחום האורטופדי, תואמת את מסקנותיו. לנוכח זאת, ולאור קביעת הביטוח לאומי המשתלבות עם קביעות מומחה בית המשפט, העמידה השופטת את הנכות הרפואית של התובע בשיעור של 19.25%.

קושי בתפקוד יומיומי

מכאן פנתה השופטת לבחון את הנכות התפקודית של התובע. לטענת התובע עד למועד התאונה, על אף הבעיות במרפקו תפקד כרגיל, ובשל מצבו הרפואי לאחר התאונה, הוא חש בכאבים והדבר מפריע לו בתפקוד היומיומי. כן, טען כי הוא מתקשה בעבודות שונות, נאלץ לעזוב מקומות עבודה בשל המגבלות הרפואיות מהן הוא סובל, בעיקר מקום בו מדובר בידו הדומיננטית המוגבלת מאוד.

התובע טען כי רצה להיות מתופף או צלם אך בשל מגבלותיו תוצאת התאונה, נגדעו חלומותיו המקצועיים.  התובע טען כי אינו יכול לעבוד באף עבודה פיזית כתוצאה ממגבלותיו, וגם עבודה משרדית קשה לו מאחר שאינו יכול לכתוב ביד ימין שהיא ידו השלטת. לטענתו נכותו התפקודית גבוהה בהרבה מנכותו הרפואית והוא מעמידה על 40%.

חברת הביטוח טענה מנגד כי נכותו של התובע אינה תפקודית ובכל מקרה יש ליחסה למצבו הפיזיולוגי לפני התאונה – וללא קשר אליה. לטענתה, הנכות התפקודית עומדת לכל היותר על 5%.

לאחר שעיינה השופטת בטיעוני הצדדים, ולאחר ששקלה את כלל השיקולים לרבות העובדה כי מדובר בבגיר 'צעיר', כשטרם בחר את דרכו התעסוקתי, היא סברה כי יש להעמיד את הנכות התפקודית של התובע בכל הנוגע להשפעתה על כושרו לעבוד ולהשתכר בעתיד , באופן הזהה לנכות הרפואית שנקבעה כאמור.

השופטת ציינה כי מדובר בתובע שהיה בן כ 18 בקרות התאונה, מעדותו ומהעדויות שלפנייה עולה כי עיקר העבודות בהן עסק טרם התאונה היו עבודות מזדמנות, וגם כיום אינו מתמיד בעבודות, ועדיין לא גיבש את מסלול עתידו המקצועי. היא ציינה כי התובע מנסה לפנות לאפיקים תעסוקתיים אחרים לנוכח מגבלותיו וכי ניסה כוחו להשתלב במגוון רחב של עבודות, הגם שעד כה ללא הצלחה. בתוך כך ציינה השופטת כי הנכות שנקבעה לתובע בגין התאונה היא נכות אורתופדית בעלת משמעויות תפקודיות.

"סביר בעיני כי המאמץ שנדרש מהתובע לצורך פעולות יום יומיות, המחייבות שימוש בידו הדומיננטית – יד ימין – הינו מאמץ מוגבר הגורם לו כאבים בעת מאמץ וכי ייתכנו קשיים מסוימים, לרבות עייפות וכאבים שעלולים להשפיע על כושר העבודה והתפקוד ומכאן שלא ניתן לשלול את האפשרות של הפחתה והשפעה בהיקף הפעילות" כתבה הפסק הדין.

לבסוף נדרשה השופטת לחשב את גובה הפיצויים. בנוגע לאובדן שכר לעתיד, העמידה השופטת את בסיס השכר של התובע על השכר הממוצע במשק, בהתאם לחזקה הקיימת בפסיקה במקרים של צעירים שטרם כתבו את סיפור חייהם התעסוקתיים ולאחר ששוכנעה כי בנסיבות המקרה אין הצדקה לסטות מכלל זה. לפיכך, בשים לב לשיעור הגריעה בכושר השתכרותו –ולשכר הממוצע במשק ובהיוון מתאים עד גיל 67, העמידה ה את פיצוי בראש נזק זה על-סך של 518,289 ₪.

לסכום זה הוסיפה השופטת את הפסדי השכר לעבר, בתוספת פנסיה, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות כך שסכום הפיצויים שחויבה הנתבעת לשלם הסתכם בסך של 635,342 ₪ (לאחר ניכוי תגמולי מל"ל בסך 65,274 ₪) בתוספת הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בשיעור 97,461 ₪.

ת"א 14463-06-15 פ. נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה בע"מ ("הפול")

עורך דין יניר הראל מתמחה בדיני ביטוח ותאונות דרכים ומייצג מבוטחים ונפגעים בתביעות פיצויים עקב תאונות דרכים. עו"ד יניר הראל וצוות המשרד מטפלים במלוא ההליכים הנדרשים לצורך מימוש זכויות מבוטחים ונפגעים לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף. עו"ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל. משרד עורכי דין יניר הראל ושות' מתמחה במימוש זכויות מבוטחים ונפגעי תאונות.

---

---