בסיס השכר לתשלום תגמולי אובדן כושר עבודה
בפרשת כהן נ' חברה לביטוח בע"מ התובע הגיש תביעה כספית לקבלת תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה מכוח פוליסת ביטוח שרכש אצל חברת הביטוח. התביעה נגד חברת הביטוח לתשלום תגמולי הביטוח התנהלה בשלוש ערכאות. לאחר שתביעת התובע התקבלה בבית המשפט העליון לעניין החבות ונקבעה זכותו של התובע לקבלת תגמולי הביטוח בגין אובדן כושר עבודה, הוחזר ההליך לבית משפט השלום לצורך קביעת שיעורם המדויק של התגמולים שיקבל התובע.
התובע העלה את הטענות הבאות: (1) סכום הביטוח החודשי – מהו בסיס השכר לפיו יחושבו התגמולים בגין אובדן כושר עבודה: התובע טען, כי בסיס השכר אמור להילקח משכרו האחרון ולא מהשכר שהוצהר בהצעת הביטוח. חברת הביטוח לעומת זאת הפנתה לתנאי הפוליסה וטענה שבסיס השכר בהתאם לתנאי הפוליסה הוא הבסיס לפיו חושבו הפיצויים ולא שכרו האחרון. (2) החזר שדורש התובע בגין ניכוי מס הכנסה מן התגמולים: התובע טען שלולא שולמו התגמולים באיחור של שנים שיעור מס הכנסה שהיה מנוכה מן התגמולים היה קטן הרבה יותר וחובת חברת הביטוח הינה לפצותו בגין סכום זה.
כדי להצליח בתביעת אובדן כושר עבודה חשוב להתייעץ עם עורך דין אובד כושר עבודה בעל ניסיון בניהול תביעות נגד חברות ביטוח.
הנספחים מהווים חלק מפוליסת אובדן כושר עבודה
בית המשפט בחן את שתי הטענות שלעיל וקבע ביחס לשאלה הראשונה כי טענותיו של התובע אינן מתיישבות עם הוראות הפוליסה והסכמות הצדדים. נקבע כי סכום הביטוח הוא 75% מהשכר ואולם בראש אותו סעיף נכתב כדלקמן: "מוסכם ומוצהר בזה כי פוליסה זו כוללת את הביטוחים הנוספים וההרחבות בהתאם לנספחים המפורטים מטה, ומהווים חלק בלתי נפרד ממנה". דהיינו, הנספחים מהווים חלק בלתי נפרד מהפוליסה ויש להתייחס גם לאמור בהם. משכורתו ותלוש השכר של התובע בעת עריכת הפוליסה היוותה את אחד הנספחים של הפוליסה. כמו כן, סעיף 11 לנספח 109 עניינו בהגבלת סכום הפיצויים החודשיים קבע, כי סך כל הפיצויים החודשיים שיגיעו למבוטח מהחברה ומכל חברת ביטוח אחרת לא יעלה בשום מקרה על 75% מהשכר הממוצע או מהשתכרותו החודשית הממוצעת של המבוטח ב- 12 החודשים שקדמו לקרות המחלה או התאונה שגרמה לאובדן כושר העבודה והיתרה העולה על סכום זה לא תשולם. מאחר והתובע לא הצביע על מקום כלשהו בהצעת הביטוח, בפוליסה או בנספחים, בו נקבע, כי יש לחשב את בסיס השכר לפי תלוש השכר האחרון לפני קרות מקרה הביטוח, קבע בית המשפט כי אין זה הגיוני שהחישוב יערך לפי תלוש אחד ויחיד שיכול ולא מייצג את רמת השכר המבוטחת.
ביחס לטענה השנייה של התובע בגין ניכוי מס מן התגמולים קבע בית המשפט כי מלבד העובדות היבשות בדבר שיעור המס שנוכה לו בפועל, התובע לא הביא כל ראיה ממנה ניתן להסיק שלו היו התשלומים משולמים באופן שוטף לא היה מנוכה מס הכנסה כפי שנוכה. בית המשפט ציין כי בשורה התחתונה, לא מדובר בכסף שהותירה חברת הביטוח בכיסה אלא בכסף שהועבר לרשויות המס ואם לטעמו של התובע לא היה מקום לנכות את הסכומים שנוכו, הטרוניה אמורה להיות מופנית לרשויות המס ולא לחברת הביטוח.
ת"א 164752-02 כהן נ' חברה לביטוח בע"מ.
עו"ד יניר הראל מתמחה בייצוג מבוטחים במסגרת תביעות ביטוח ומוביל בטיפול במימוש זכויות מבוטחים בקשר עם תביעות אובדן כושר עבודה. עו"ד יניר הראל וצוות המשרד מטפלים במלוא ההליכים המשפטיים הנדרשים לצורך מימוש זכויות מבוטחים המצויים באובדן כושר עבודה.
עו"ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל.
עו"ד יניר הראל הינו מחבר הספר המוביל "דיני הראיות בתביעות ביטוח ופלת"ד".
עו"ד יניר הראל מתמחה במימוש זכויות מבוטחים בקשר עם תביעות אובדן כושר עבודה.
כדי להצליח בתביעת אובדן עושר עבודה חשוב להתייעץ עם עורך דין אובדן כושר עבודה.
קומה 20 מגדלי אלון 2
אולי יעניינו אתכם גם המאמרים הבאים:
