עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

כתובתינו

רחוב יגאל אלון 94 תל אביב 6789156 מגדלי אלון 2 קומה 20 נווטו אלינו
  • רביעי  י"ח תמוז התשפ"ד  24.07.2024
  • רחוב יגאל אלון 94 תל אביב 6789156 מגדלי אלון 2 קומה 20
  • לתיאום פגישה: 03-7765017
  • מעבר לשפה האנגלית RU
  • מעבר לשפה האנגלית EN
  • FIRM PROFILE PDF
אתר באנגלית אתר ברוסית

סדר הבאת הראיות בתביעת ביטוח


תמונת נושא עבור סדר הבאת הראיות בתביעת ביטוח

עודכן לאחרונה ב־08:44, 14 ביוני 2024.

נטל הבאת הראיות

נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין (תובע או נתבע) להוכיח כל טענה המקדמת את עניינו במשפט. אי-עמידה בנטל זה משמעה דחיית הטענה. נטל הבאת הראיות (או נטל הראיה) הוא נטל משני שבניגוד לנטל השכנוע עשוי לעבור במהלך המשפט מבעל דין אחד למשנהו. יודגש, כי נטל הבאת הראיות אינו משפיע בהכרח על סדר הבאת הראיות, דהיינו על השאלה מי מבעלי הדין מתחיל בהבאת ראיותיו בפני בית המשפט. סדר הבאת הראיות, ככל שהוא נוגע למשפט האזרחי, קבוע בתקנות 158 ו-159 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ועל פיהן, ככלל, מתחיל התובע בהבאת ראיותיו, אלא אם הנתבע הודה בעובדות הנטענות בכתב התביעה ("הודאה והדחה"), ואז הוא זה שיתחיל בהבאת הראיות. יצוין, כי על מנת שיהיה מדובר ב"הודאה והדחה", היינו, מצב שבו הנתבע יהא זה שיתחיל בהבאת הראיות במשפט, דרושה הודאה בכל העובדות הנטענות בכתב התביעה. מצב של הודאה והדחה מחייב הודאת הנתבע בכל העובדות להן טוען התובע והוספת טענה "מדיחה". במילים אחרות, "… אם כפר הנתבע במקצת העובדות, אפילו אין הן נוגעות אלא לעילה חלופית, התובע פותח"[1].


היפוך סדר הבאת הראיות בתביעת ביטוח

סוגיית סדר הבאת הראיות או נכון יותר לומר סוגיית הסטייה מהסדר הרגיל של הבאת הראיות עשויה להימצא, לא פעם, רלבנטית לתביעת הביטוח, וזאת בעיקר במקרים שבהם הנתבעת (המבטחת) מודה בעובדות להן טוען התובע (המבוטח) בכתב התביעה, היינו, מודה בקיומו של מקרה ביטוח, אך טוענת לקיומה של טענת הגנה, כגון הפרה של חובת הגילוי הטרום חוזית של המבוטח באופן השולל את זכאות התובע לקבלת תגמולי ביטוח. כזה היה המקרה בפרשת  סולומון נ' מגדל[2], שתידון להלן.

עניינה של התביעה האמורה הוא בפוליסת ביטוח חיים אשר נרכשה על ידי התובע ואשתו המנוחה כביטוח נלווה להלוואת משכנתה. אשת התובע נפטרה. דרישת התובע לתגמולי ביטוח נדחתה על ידי המבטחת על יסוד טענת אי גילוי. התובע הגיש אפוא תביעה לבית המשפט בה נטען כי מות המנוחה מהווה את מקרה הביטוח על פי הפוליסה, ולפיכך על המבטחת לשלם את יתרת ההלוואה לבנק, בהתאם לפוליסת הביטוח. המבטחת טענה בכתב ההגנה, כי היא אינה חבה בתשלום תגמולי ביטוח על פי הפוליסה, וזאת מכיוון שבשלב רכישת פוליסת הביטוח הוסתר ממנה מידע רפואי הנוגע למחלות רקע מהן סבלה המנוחה, וכי מבטחת סבירה לא הייתה מתקשרת עם המנוחה בחוזה ביטוח, ולו בדמי ביטוח מרובים יותר, לו ידעה את מצבה הרפואי האמתי של המנוחה (סעיף 7(2) לחוק חוזה הביטוח). במסגרת הליכי התביעה, הגיש התובע בקשה לבית המשפט לקבוע כי נטל השכנוע מוטל על המבטחת וכן להורות על היפוך סדר הבאת הראיות, כך שהמבטחת תקדים הבאת ראיות מטעמה.

התובע טען בבקשתו כי עילת תביעתו נסמכת על שני גורמים: קיומו של חוזה ביטוח וקרות מקרה הביטוח. לטענתו, המבטחת מודה בשני הגורמים הללו, הן בקיומו של חוזה הביטוח והן בקרות מקרה הביטוח. לפיכך, משמודה המבטחת בעובדות המקימות את עילת התביעה, הרי שנטל ההוכחה מוטל עליה, וכמו כן על סדר הבאת הראיות להתהפך, וזאת לאור תקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי. המבטחת טענה בתגובתה לבקשת התובע, כי נטלי ההוכחה וסדר הבאת הראיות מוטלים במקרה דנן על התובע, וזאת בהתאם לכלל "המוציא מחברו עליו הראיה". בתשובה לתגובת המבטחת, טען התובע כי גם כאשר המבטחת מסתמכת על סעיף 7 לחוק חוזה הביטוח, כלומר על הסעיף הקובע את תוצאות אי הגילוי או את תרופות המבטחת בגין אי גילוי, הרי עדיין המבטחת היא זו שצריכה להוכיח זכאותה לתרופה, היינו, כי מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אפילו בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאמיתו. לפיכך, כאשר המבטחת מודה כי קיים חוזה ביטוח וכי התרחש מקרה ביטוח, הרי שגם אם למבטחת יש טענה בדבר אי גילוי, לרבות טענה מכוח סעיף 7(2) לחוק חוזה הביטוח, הרי עליה להביא ראיותיה לעניין זה קודם לראיות התובע.


פנו למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי בנוגע להגשת תביעת ביטוח: עורך דין לתביעת ביטוח.


שינוי סדר הבאת הראיות בתביעות ביטוח

בית המשפט הבהיר בפסיקתו כי לצורך הכרעה בשאלת שינוי סדר הבאת הראיות יש לבחון האם כתבי הטענות של הצדדים אכן יוצרים מצב של "הודאה והדחה" כנטען על ידי התובע, מצב המצדיק היפוך סדר הבאת הראיות. בית המשפט פסק כי המקרה דנן אכן מצדיק לסטות מהכלל הקבוע בסעיף 158 לתקנות סדר הדין האזרחי שלפיו התובע מתחיל בהבאת הראיות, וקבע כי המבטחת תביא ראיותיה ראשונה, וזאת לנוכח הוראת תקנה 159 לתקנות סדר הדין, הקובעת את החריג לכלל הקבוע תקנה 158, חריג החל במקרה שבו יש הודיה של הנתבע בעובדות המקימות את עילת התביעה: "הודה נתבע בעובדות שטען להן התובע וטוען כי על פי דין, או מחמת עובדות שטען להן הנתבע, אין התובע זכאי לסעד המבוקש – יהיה הנתבע הפותח, וסדר הטיעון יהיה בהיפוך לסדר האמור בתקנה 158."

אמנם, מציין בית המשפט, הפסיקה פירשה תקנה זו באופן דווקני יחסית, היינו, כי נדרשת הודאה במכלול העובדות המקימות את עילת התביעה ודי בהכחשת אחת מן העובדות, כדי שהתובע יהיה זה הפותח בהבאת הראיות[3]. ואולם, לדעת בית המשפט, במקרה דנן, מתקיימים היסודות הקבועים בתקנה 159 לתקנות סדר הדין, שכן עיון בכתב התביעה מגלה כי העובדות המקימות את עילת התביעה פשוטות וברורות הן: המנוחה כרתה עם המבטחת הסכם ביטוח במסגרתו מקרה הביטוח הינו פטירתה והיא אכן נפטרה. למעשה, די לתובע בהוכחת שני היסודות הללו על מנת לגבש את עילת התביעה ולזכות בתגמולי הביטוח. עיון בכתב ההגנה מגלה כי המבטחת אינה מכחישה עובדות אלו; היא מודה כי נכרת הסכם ביטוח והיא מודה כי מקרה הביטוח אכן התרחש. טענת המבטחת לגבי הפטור מתשלום תגמולי הביטוח מושתתת על עובדות נוספות אשר אינן מהוות את עילת התביעה, היינו, טענות לגבי הפרת חובת הגילוי מצד המנוחה. טענות אלו בדבר הפרת חובת הגילוי אינן חלק מעילת התביעה. אכן, אין מחלוקת, מציין בית המשפט, כי היה והמבטחת תציב תשתית עובדתית לטענות אלו, יהיה בהן בכדי להוביל למסקנה כי התובע אינו זכאי לתגמולי ביטוח, או לחלופין, זכאי לתגמולים מופחתים. אך עדיין אין מדובר בעובדות או בטענות אשר הינן חלק מעילת התביעה. במילים אחרות, לדעת בית המשפט, טענת אי הגילוי הינה טענת "הדחה" מובהקת ובמסגרת זו על המבטחת להקדים ולהביא ראיותיה לעניין זה; ראיות אלו כוללת הן את הראיות לעניין אי הגילוי והן את הראיות לגבי תוצאות אי הגילוי (סעיף 7(2) לחוק חוזה הביטוח), היה ואכן יוכח אי הגילוי.


[1] ע"א 537/63 נשרי נ' לופינסקי פ"ד יח(2) 221, 224 (1964).

[2] ת"א (שלום, הרצ') 49059-04-13 סולומון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגר נבו) (2016).

[3] ר"ע 677/85 דורוקום מחשבים בע"מ נ' רוט, פ"ד לט(4) 654 (1985); תא"ק 1530/07 בנק הפועלים נ' סלור (פורסם במאגר נבו) (2011).


עו"ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל.


עורך דין יניר הראל מתמחה במימוש זכויות בקשר עם תביעות נגד חברות ביטוח.


עו"ד יניר הראל הינו מחבר הספר המוביל "דיני הראיות בתביעות ביטוח ופלת"ד".


משרד יניר הראל ושות' הינו בעל הצלחות מוכחות וניסיון רב בטיפול בתביעות אובדן כושר עבודה. 



קבלו ייעוץ משפטי ראשוני לבירור זכויותיכם:

    רוצים לדבר איתנו?

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

      סגירת חלון
      דלג למרכז העמוד (מקש s) דלג לעמוד יצירת קשר (מקש 7) דלג לעמוד מפת האתר (מקש 8) דלג לעמוד נגישות (מקש 9)