---

נטל השכנוע לעומת נטל הבאת הראיות

---

עודכן לאחרונה ב־16:47, 15 ביוני 2022.

המושגים "נטל השכנוע", "נטל הראיה" ו"נטל ההוכחה"

המושגים "נטל השכנוע", "נטל הראיה" ו"נטל ההוכחה", שנעשה בהם שימוש תדיר, משמשים פעמים רבות בערבוביה לתיאור שני מושגים יסודיים.[1] המושג האחד הוא "נטל השכנוע" (שלפעמים מכונה "החובה מס' 1")^[2], והוא החובה המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו במידת ההוכחה הנדרשת במשפט. במשפט האזרחי, כידוע, החובה המוטלת על בעל הדין היא להוכיח את טענותיו במאזן הסתברויות. במשפט הפלילי, החובה המוטלת על המדינה היא הוכחת טענותיה, התומכות באשמתו של הנאשם, במידה שהיא מעבר לכל ספק סביר. נטל השכנוע הוא אפוא "החובה העיקרית במשפט"^[3], ועל־פי רוב הוא קבוע ואינו עובר משכמו של בעל דין לשכם יריבו^[4]. השאלה על מי רובץ נטל השכנוע נקבעת על־פי הדין המהותי, ואי־עמידה בנטל פירושה דחיית טענותיו של מי שהנטל מוטל עליו^[5]. יודגש, כפי שציין השופט זילברטל באחת הפרשות[6], כי נטל השכנוע איננו אחד במשפט. אומנם נהוג לומר כי נטל השכנוע במשפט האזרחי מוטל על התובע, שכן "המוציא מחברו עליו הראיה". אלא שכאמור, השאלה על מי רובץ נטל השכנוע נקבעת על־פי הדין המהותי, ועל כן בעניינים מסוימים במשפט ייתכן שנטל השכנוע ירבוץ, לצורך אותו עניין, על כתפיו של הנתבע, הגם שנטל השכנוע להוכחת טענות התביעה מוסיף לרבוץ על כתפיו של הטוען לטענות אלה, הוא התובע. כך למשל מקום שבו במהלך התביעה מועלית טענת התיישנות כטענת הגנה; במקרה כזה יהא נטל השכנוע, לעניין טענה זו, על כתפיו של הנתבע. המושג השני הוא "נטל הבאת הראיות", והוא מתאר את החובה המשנית והנלווית לנטל השכנוע (על כן הוא מכונה לעיתים "החובה מס' 2")^[7]. זהו נטל דיוני, המוטל על בעל הדין להביא ראיות כדי לעמוד בנטל השכנוע – אם נטל זה מוטל עליו – או כדי לשמוט את הקרקע מתחת לראיות שהביא יריבו – אם נטל השכנוע מוטל על זה האחרון^[8]. נטל הבאת הראיות אומנם מוטל בתחילה על מי שנושא בנטל השכנוע, אך הוא עשוי לעבור מבעל דין אחד לאחר במהלך המשפט^[9]. כך, כאשר הצד שנשא בנטל הבאת הראיות הביא די ראיות כדי להוכיח את טענתו, עובר נטל זה, הנטל להביא ראיות, אל בעל הדין השני, כדי שזה יביא ראיות מצידו במטרה להוכיח את טענתו ולהפריך את טענתו של הראשון^[10].

המונח "נטל ההוכחה" משמש, לעיתים, בשני מובנים שונים: נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות

אם כן, אפשר לסכם ולומר כי המונח "נטל ההוכחה" משמש, לעיתים, בשני מובנים שונים: נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות^[11]. נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין (תובע או נתבע) להוכיח כל טענה המקדמת את עניינו במשפט. אי־עמידה בנטל זה משמעה דחיית הטענה. נטל הבאת הראיות (או נטל הראיה) הוא נטל משני, שבניגוד לנטל השכנוע עשוי לעבור במהלך המשפט מבעל דין אחד למשנהו. לעניינו של הנושא בנטל השכנוע, משמעו של נטל הראיה הוא החובה להביא ראיות לשם עמידה באותו נטל. ואילו לעניינו של הצד השני, משמעו של נטל הראיה הוא החובה להביא ראיות לשם קעקוע טענות יריבו^[12].

[1]        השופט זילברטל ברע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז – מפעל תחבורה בע"מ (פורסם במאגר נבו) (2013).

[2]        ראו ע"א 641/66 אריה נ' קליבנסקי, פ"ד כא(2) 358, 363 (1967).

[3]        ע"א 28/49 זרקא נ' היועץ המשפטי, פ"ד ד 504, 522 (1950).

[4]        ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ"ד סא(3) 18, 36 (2006).

[5]        ע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבנין בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נז(4) 891, 897 (2003).

[6]        עניין גדלוב, הערה 24, סעיף 9 עמ' 8.

[7]        ע"א 641/66 אריה נ' קליבנסקי, פ"ד כא(2) 358, 363 (1967).

[8]        ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ"ד סא(3) 18, 36 (2006).

[9]        ע"א 28/49 זרקא נ' היועץ המשפטי, פ"ד ד 504, 523 (1950); עניין המגן, בע' 363.

[10]      ראו ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה(5) 71, 81–82 (2001).

[11]      אליהו הרנון, דיני ראיות, כרך א, תש"ל, 189. להבחנה בין נטל הבאת הראיות לבין נטל השכנוע ראו שם, בעמ' 189–193.

[12]      יעקב קדמי, ראיות, חלק שלישי, בעמ' 1273 (1999).

---

עו"ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל. 

---

עו"ד יניר הראל הינו מחבר הספר המוביל "דיני הראיות בתביעות ביטוח ופלת"ד".

---

עו"ד יניר הראל מתמחה בייצוג מבוטחים במסגרת תביעות ביטוח ומוביל במימוש זכויות מבוטחים 

---

משרד יניר הראל ושות' הינו בעל הצלחות מוכחות וניסיון רב בטיפול בתביעות ביטוח. 

---

---