---

הוכר כנפגע תאונת דרכים: כ 900 אלף ש"ח פיצויים לעובד שנפל ממלגזה

---

עודכן לאחרונה ב־10:31, 28 ביולי 2018.

נפילה ממלגזה מהווה תאונת דרכים

13 שנים לאחר המקרה בו נפל עובד במהלך עבודתו ממלגזה ונפצע קשה, קיבל בית משפט השלום בחיפה את תביעתו והטיל על חברת הביטוח "כלל" לשאת בתשלום הפיצויים שהמוסד לביטוח לאומי לא כיסה. 

---

במרץ 2004 נפגע התובע בהיותו בן 35 במסגרת עבודתו כמסגר כאשר עמד על משטח עץ שהורם באמצעות מלגזה, איבד שיווי משקל ונפל מגובה של מספר מטרים. ממקום התאונה הוא הובהל לבית החולים אסף הרופא, שם אובחנו שברים בעקבים ברגליו. בהמשך אישפוזו הועבר לבית החולים רמב"ם שם נותח ושוחרר להמשך מעקב רפואי וטיפולי פיזיותרפיה.

התאונה היוותה תאונת עבודה והמוסד לביטוח לאומי פיצה את התובע בדמי פגיעה.

התאונה אף הוגדרה כתאונת דרכים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובהתאם לכך הגיש התובע תביעה לבית משפט השלום בחיפה כנגד  חברת הביטוח "כלל" בבקשה שתפצה אותו בגין הנזקים לפיצויים שנגרמו לו ושחברת הביטוח לא שילמה לו עליהם.

בית משפט בחן את הקביעות של המומחים הרפואיים בגין הפגיעה והעמיד את הנכות המשוקללת של התובע  בשיעור של  54%. בהתאם לכך טען התובע בתביעתו כי יש להעמיד את נכותו התפקודית על 70% בהתחשב בעיסוקו קודם לפגיעה ומידת יכולתו להמשיך ולעסוק במקצועו לאחריה. לדבריו, מאז תאונת הדרכים, לא שב לעבודתו כמסגר, או לכל עבודה אחרת. לטענתו, הוא מתנייד בקביים ובשל כך אפסו סיכויו לחזור לעבודתו או להתקבל לעבודה אחרת שתואמת את כישוריו מצד אחד ואת הגבלותיו תוצאת התאונה מצד שני.

מנגד, טוענים הנתבעים, כי התובע לא פעל מספיק להקטנת נזקיו ובכל מקרה אין לקבוע כי נכותו התפקודית גבוהה. לדבריהם, התובע פנה לאגף השיקום של הביטוח לאומי אך בחר שלא להמשיך בתהליך השיקום כפי שהומלץ לו, ואילו היה ממשיך בהליך, היה לו סיכוי טוב להשתלב בשוק העבודה בתחומים שהוצעו לו, ולא היתה כל הצדקה לכך שישב בחוסר מעש במשך שנים לאחר התאונה.

---

משרד ראשי: רח' ז'בוטינסקי 2 רמת גן • סניף חיפה: רח' סוקולוב 18 חיפה.

---

בנוסף, הנתבעים הציגו סרטון בו נראה התובע כשהוא מתהלך ברחוב בכפכפים, ולא בנעלי ספורט כמומלץ במסמכים הרפואיים והוא כלל לא נישען על גבי הקביים כפי שטען. בתגובה לסרטון, אישר התובע כי הוא יכול לעמוד על הרגליים אך לא להרבה זמן, זאת בניגוד לעדותו לפני הצגת הסרטון, לפיה אינו יכול לעמוד על הרגליים או לעשות דברים שהוא צריך לעשות בעמידה. עוד אישר התובע כי הוא יכול לדרוך על הרגליים ואף ללכת עם כפכפים, אולם הכחיש את הטענה כי בסרטון הוא נראה אוחז בקביים ולא נשען עליהם.

בחינת הנכות התפקודית של נפגע תאונת דרכים

השופטת עידית וינברגר שמעה את טענות הצדדים ונדרשה להכריע בסוגייה. היא הסבירה כי הנכות התפקודית ושיעור הגריעה מכושר ההשתכרות תלויים בנסיבות, ובהתרשמותה הבלתי אמצעית מהראיות המוצגות בפניה. לדבריה, הנכות הרפואית משמשת נקודת מוצא, אולם יש להוסיף ולבחון את השפעתה על הנפגע המסוים. כך, בין השאר, יש לתת משקל להיקפה, אופייה ומיקומה של הפגיעה, ולהתייחס להשפעתה של הנכות על מקצועו של הנפגע תוך התחשבות בגילו, השכלתו וכישוריו.

במקרה הנוכחי השופטת בחנה את הראיות שהוצגו בפניה והיא מצאה כי התובע לא שב לעבוד לאחר תאונת הדרכים. עם זאת, היא לא שוכנעה כי הוא סובל כיום ממגבלה תפקודית המונעת ממנו לחלוטין לעבוד, או כי לא מסוגל היה לעבוד במהלך התקופה שחלפה ממועד קביעת דרגת הנכות הסופית ועד היום. זאת לאחר שהוכח כי התובע התנייד באופן עצמאי והספיק לחדש את רישיון הנהיגה שלו לאחר התאונה.

סרטון בעייתי

"מהסרטון ניתן להסיק כי התובע אכן נוהג להשתמש בקביים, אך יש ממש גם בטענת הנתבעת לפיה לא כל העת נשען עליהם במהלך הליכתו. בנוסף, לו היה התובע אכן סובל ממגבלה משמעותית בדריכה, יש להניח כי לא היה מתהלך בכפכפים אלא נועל נעליים סגורות, כפי שהומלץ לו" כתבה השופטת בפסק הדין. לפיכך, בהתחשב בסעיפי הליקוי בגינם נקבע שיעור הנכות, על ידי הועדה הרפואית של הביטוח לאומי, במגבלותיו של התובע, ובמצבו הכללי כיום, על פי מכלול הראיות שהובאו, העמידה השופטת את הנכות התפקודית באופן זהה לנכות הרפואית כלומר 36%.

לעניין הפגיעה בכושר ההשתכרות השופטת מצאה כי התובע לא הוכיח כי איבד כליל את כושרו. לדבריה, הראיות מצביעות על כך שהתובע מסוגל לעבוד, במומו, כך שאין כל מניעה שהתובע יעבוד בעבודה שאינה כרוכה במאמץ פיזי. עם זאת, השופטת לא התעלמה מכך שמגבלתו התפקודית של התובע משמעותית, כפי שאף הביטוח לאומי התרשם מקושי של התובע לחזור לעבודתו בגלל קשיי עמידה וניידות. בעניין זה קיבלה השופטת את הטענה כי התובע לא יוכל לשוב ולעסוק במקצוע בו עסק לפני התאונה, במסגרות, אולם על סמך התרשמותה הוא יוכל כאמור להשתכר. בעניין זה העמידה השופטת את הפגיעה בכושר ההשתכרות באופן זהה לזו של הנכות התפקודית.

פיצויים על הפסדי שכר לאחר תאונת דרכים

מכאן פנתה השופטת לחישוב הפיצויים בשל תביעת תאונת הדרכים. בתוך כך היא העמידה את הפיצוי בגין הפסדי השכר ממועד התאונה ועד מועד מתן פסק הדין תוך שהסתמכה על הנכויות הזמניות שנקבעו ומשכורתו של התובע לפני תאונת הדרכים שעמדה על 6,250 ₪, ובהסתמך על הנתונים אלה חישבה את פיצוי הפסדי השכר לעבר.

לגבי הפסדי השכר לעתיד, השופטת קבעה כי סביר היה ששכרו של התובע היה עולה אלמלא תאונת הדרכים ותוך שהעמידה את בסיס השכר על 8,500 ₪ ועל בסיס שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות חישבה את ההפסדים לגבי העתיד ממועד מתן פסק הדין ועד גיל הפרישה.

בנוסף, חייבה השופטת את חברת הביטוח לשאת בפיצויים בשל הפסד פנסיה, כאב וסבל, עזרה והוצאות רפואיות ובסך הכל, העמידה את סכום הנזק הכולל על  1,299,656 ₪. מסכום זה יש לנכות את תגמולי הביטוח לאומי שכבר שולמו או ישולמו לתובע ועל חברת הביטוח נדרש היה לשלם 383,937 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13%.

ת"א 5666-01-14 פלוני נ' אחמד ואח'

עורך דין יניר הראל מתמחה בדיני ביטוח, נזיקין ותאונות דרכים ומייצג מבוטחים ונפגעים בתביעות נגד חברות ביטוח וגורמי נזק. עו"ד יניר הראל וצוות המשרד מטפלים במלוא ההליכים הנדרשים לצורך מימוש זכויות מבוטחים ונפגעים לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף ורכוש. עו"ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל.  משרד עורכי דין יניר הראל ושות' מתמחה במימוש זכויות מבוטחים ונפגעי תאונות.

---

---