• ראשון  י"ז אב התשע"ט  18.08.2019
  • רחוב יגאל אלון 94 תל אביב 6789156 מגדלי אלון 2 קומה 20
  • לתיאום פגישה: 03-7765017
חותם אמינות
תפריט

הפניקס טענה כי המבוטחת הפרה חובת גילוי בביטוח חיים


תמונת נושא עבור הפניקס טענה כי המבוטחת הפרה חובת גילוי בביטוח חיים

טענה להפרת חובת הגילוי בביטוח חיים

בית משפט השלום בתל אביב נדרש לדון בסוגיית חובת הגילוי היזום המוטלת על המבוטח, בנסיבות בהם אין הוא נדרש על ידי המבטח לחשוף בפניו כל פרט שיש לו נגיעה לחוזה הביטוח, לפני עריכת החוזה.


התובע הוא בן זוגה של המנוחה שנפטרה באוקטובר 2010. השניים היו מבוטחים אצל חברת הביטוח הפניקס בפוליסת ביטוח חיים הכוללת כיסוי למקרה של פטירה.

במהלך חודש ינואר 2004 נחתם חוזה הלוואה בין התובע, המנוחה ואדם נוסף לבין בנק לאומי למשכנתאות לצורך רכישת דירה להשקעה. לשם קבלת המשכנתא נדרשו התובע ורעייתו המנוחה, לערוך ביטוח חיים, שישועבד לטובת הבנק.  במסגרת ביטוח זה, עם פטירת אחד מבני הזוג, תושלם יתרת המשכנתא לבנק והסכום הנותר יועבר לבן הזוג המוטב. משכך, הופקו כאמור על ידי הפניקס שתי הפוליסות. האחת כוללת ביטוח חיים על סך 1,126,000 ש"ח והשנייה כוללת ביטוח חיים על סך 270 אלף ש"ח.

למעלה מ – 5 שנים לאחר רכישת הביטוח, נפטרה המנוחה בהיותה בת 43 לאחר שחלתה בסוף שנת 2008 בסרטן בלוטות הלימפה, מחלה קטלנית הפוגעת ברקמות המוח. לאחר פטירתה פנה בן זוגה לחברת הביטוח לקבלת תגמולי הביטוח.

חברת הביטוח סרבה לשלם

אלא שהמבטחת שילמה רק חלק מהתגמולים. במכתב ששלחה טענה כי מבדיקת תיקה הרפואי של המנוחה עולה כי בעת שמילאה את ההצעה לביטוח לא מסרה תשובות מלאות וכנות מתוך כוונת מרמה ובכך הפרה את החובה המוטלת עליה לגלות מיוזמתה את העובדות המהותיות בקשר לעברה הרפואי ומצבה הרפואי. לשיטת המבטחת, המנוחה אושפזה לפחות 6 פעמים בסמוך למועד עריכת הביטוח, בעקבות מחלת חום וחשד ללימפומה- אך עובדות אלה לא דווחו.


שלחו פרטים לקבלת ייעוץ ללא התחייבות בנוגע לתביעת ביטוח חיים:

משרד ראשי: רח' ז'בוטינסקי 2 רמת גן  סניף חיפה: רח' סוקולוב 18 חיפה.


לטענת חברת הביטוח, אילו ידעה את מצבה הרפואי של המנוחה, לא הייתה מקבלת אותה לביטוח אפילו בסכומי פרמיה גבוהים ולפיכך חברת הביטוח סרבה לשלם את תגמולי הביטוח.

נטען נגד חברת הביטוח כי הנוסח לקוני כוללני וגורף

תביעת ביטוח שהגיש בן הזוג כנגד "הפניקס" באוקטובר 2011 לבית משפט השלום בתל אביב, טען התובע לפגמים מטעם הנתבעת בהצהרת הבריאות. בין היתר לדבריו, ההצהרה הייתה כתובה בפונט זעיר ללא מקום כמעט לרישום הערות, תוך שנוסחה באופן לקוני, כוללני וגורף. כמו כן לטענתו, מלשון הסעיף עולה כי כוונת השאלה הייתה ממוקדת ונועדה לברר האם המבוטח שהה בבית חולים כתוצאה מתאונה או מחלה ולא מסיבות אחרות.

העבר הרפואי של המנוחה

במסגרת תביעת ביטוח החיים צרף התובע לראיותיו תצהיר של רופא שטיפל במנוחה בטרם החתימה על הפוליסות, בה סיפר כי המנוחה אושפזה כ"חולת כורסא", הכוונה לחולים שאמורים לעבור סדרה של בדיקות רפואיות במחלקה ללא צורך רפואי באשפוז מלא, למעט מקרה אחד בו היא אושפזה למספר ימי עקב התפתחות בעייתית בטחול של המנוחה.

מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת של רופא שהוא חתם רפואי, לפיה אילו הייתה הנתבעת יודעת על העבר הרפואי של המנוחה, היא לא הייתה מקבלת אותה לביטוח וכי מותה של המנוחה הוא תוצאה של בעיה רפואית, גידולים ממאירים שהחלו טרם כניסתה לביטוח.

לאחר בחינת טענות הצדדים וראיותיהם קבע השופט אליהו קידר כי יש לקבל את התביעה. לדבריו, כפי שעולה מעדות הרופא מטעם התובע, אומנם המנוחה הייתה מאושפזת מספר פעמים במהלך שנת 2003 לצורך בירור רפואי של מחלת חום המלווה בהגדלת כבד וטחול. אולם אשפוזים אלה היו אשפוזי כורסא מאחר ובבית החולים לא הייתה מחלקה לאשפוז יום. האשפוז של מספר ימים נבע מכך שבעת דיקור של הטחול היה צורך לכרות את הטחול. רק בשנת 2007 מחלתה השתנתה והופיעה מחלה חדשה של בלוטות לימפה.

בנסיבות אלו, אימץ השופט את גרסתו של הרופא שהינו מנהל מחלקה שטיפל במנוחה במהלך האשפוזים שלפני כריתת הסכם וקבע כי גרסתו לא נסתרה כאשר לא הובאו ראיות רפואיות שיצביעו על כך שמחלת החום של התובעת בשנת 2003 הייתה מחלה שהתפתחותה הרגילה מביאה לידי סרטן בלוטות הלימפה.

מכן פנה השופט לבדוק האם המנוחה הפרה את חובת הגילוי. בהקשר זה השופט הסביר כי התשובות שניתנו בשאלון הבריאות מטעם המבטחת הם בגדר "עניין מהותי" הדורש גילוי של המבוטח והדרישה לידיעת המבוטח על כך שהמדובר בעניין מהותי הינה יסוד סובייקטיבי, כלומר נדרשת ידיעה של ממש. אלא שבעניין זה הוכח כי המנוחה ידעה שעניין האשפוז הוא עניין מהותי.

לא הייתה כוונת מרמה

אלא שלקביעת השופט, לא די שהמנוחה ידעה שמדובר בעניין מהותי, אלא שיש לבחון האם הייתה כאן כוונת מרמה ש"בבסיסה ניצב המניע השלילי של מבוטח להשיג את הכיסוי הביטוח על אף נתוניו האמתיים, שלהערכתו היו עלולים להכשיל את כריתת ההסכם". אולם בנסיבות העניין קבע השופט כי "בשעה שהמנוחה חתמה על הסכם הביטוח, נשללה האבחנה של לימפומה וזאת לאחר בירורים באשפוזים הקודמים. לפיכך לא הייתה כאן כוונת מרמה".

השופט הוסיף כי גם באשר לקשר הסיבתי, הרי המנוחה נפטרה מלימפומה ולא מהמחלה שנתגלתה בעקבות האשפוזים שקדמו לכריתת הסכם הביטוח. לפיכך גם נשלל הקשר הסיבתי, הנדרש בחוק. משכך תביעת ביטוח החיים התקבלה כאמור ומאחר וסכום המשכנתא סולק במלואו ע"י התובע, הוא זכאי לקבל את תגמולי הביטוח במלואם, משכך על הנתבעת לשלם בעבור שתי הפוליסות 1,213,000 ש"ח, בתוספת הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 245,000 ש"ח.

ת"א 57187-11-11 פ' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

עורך דין יניר הראל מתמחה בנזיקין ודיני ביטוח ומטפל בתביעות נגד גורמי נזק וחברות ביטוח. עו"ד יניר הראל וצוות המשרד מטפלים במלוא ההליכים הנדרשים לצורך מימוש זכויות נפגעים ומבוטחים לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף ורכוש. עו"ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל. משרד עורכי דין יניר הראל ושות' מתמחה במימוש זכויות מבוטחים ונפגעי תאונות.



קבלו ייעוץ משפטי ראשוני לבירור זכויותיכם:

דלג למרכז העמוד (מקש s) דלג לעמוד יצירת קשר (מקש 7) דלג לעמוד מפת האתר (מקש 8) דלג לעמוד נגישות (מקש 9)