---

תאונת עבודה: וטרינר נחתך מסכין בעבודתו ויפוצה בכ- 170 אלף ש"ח

---

עודכן לאחרונה ב־08:01, 13 בספטמבר 2019.

תאונת עבודה של וטרינר

ת"א 32767-04-16 פלוני נ' מועצה מקומית מעיליא ואח' • פסק הדין ניתן בביהמ"ש ביום 03.10.2017 • חדשות המשפט YHC-LAW

וטרינר שנחתך בידו במהלך עבודתו הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כנפגע בתאונות עבודה. בעקבות ההכרה בתאונת העבודה שולמו לוטרינר דמי פגיעה ומענק נכות וכן הוכרה נכות צמיתה.

---

בית משפט השלום בחיפה קיבל באחרונה תביעת תאונת עבודה של ויטרינר בבית מטבחיים לאחר שנדרש לעבוד בתנאי לחץ ללא סיוע של עובד נוסף לאורך מספר דקות באופן שהוביל לפגיעה קשה בידו.

התובע, וטרינר במקצועו, עתר לחייב את הנתבעות בנזקי גוף שנגרמו לו בתאונת העבודה לפני כשנתיים. את התביעה הגיש לבית משפט השלום בחיפה כנגד חברה הפועלת כבית מטבחיים בטיפול בשחיטת חזירים במעיליא וכנגד המועצה המקומית שהעסיקה אותו, כמו גם כנגד חברת הביטוח "הראל" – מבטחת החברה.

לטענת התובע ביום התאונה עבד עם ווטרינרית נוספת בסרט הנע של החברה כשתפקידם לבדוק ולטפל בבשר החזירים התלוי ונוסע במסוע. תפקידם בין השאר, טיפול חלקי פנים, איתור פגמים או מחלות והסרת רקמות שונות מהגופות בשל דלקות. כאשר שני הווטרינרים עובדים גב אל גב, וטרינר אחד בטיפול בגופות הטבוחות והווטרינר השני בחלקי הפנים.

---

נפגעתם בתאונת עבודה? פנו אלינו לקבלת ייעוץ משפטי: 03-7765017
יניר הראל ושות' מובילים בהשגת פיצויים מרביים ומומלצים בעקביות ע"י לקוחות
לחצו לקבלת מידע נוסף: תביעה תאונת עבודה

---

אלא שבשעות הבוקר יצאה הווטרינרית השנייה לשירותים והתובע נותר לבדו תוך שהוא נדרש לבצע את עבודתם של שני הווטרינרים. מחמת הלחץ שנוצר והצורך להמשיך את פעולת הסרט הנע, בעודו מנסה לחתוך רקמת מורסה דלקתית מגופת החיה, תוך כדי שהגופות משתנעות במסוע, חתך עם הסכין את אצבע ידו השמאלית.

מיד לאחר התאונה פנה התובע לבית חולים גליל מערבי בנהריה שם התלונן על חתך בידו, כאבים עזים והגבלה בתנועות כף היד. הוא אובחן כסובל מחתך באורך 4 ס"מ. האצבע נוקתה, נתפרה ונחבשה תוך ששוחרר עם משככי כאבים.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי שהעמיד את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור 9.75%, והא שילם לו דמי פגיעה ומענק נכות בסך 97,804 ש"ח.

התובע טוען כי שהה באי כושר למעלה מחודש ימים ונזקק לטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.

התובע תמך את תביעתו בחוות דעת מומחה מטעמו שקבעה לו נכות אורתופדית עקב תאונת העבודה בשיעור 10%. לטענתו הוא נאלץ להעדר מעבודתו בתקופות שונות ועדיין סובל מכאבים, ויהיה זקוק גם בעתיד לקבל טיפולים רפואיים ותרופות לשיכוך הכאבים. לטענתו התאונה מגבילה אותה ותגביל אותו בעתיד מלבצע את עבודתו כפי שהייתה לפני האירוע וכושרו לעבוד נפגע קשות במיוחד לאור העובדה כי טיב עבודתו מצריך שימוש בסכינים ומישוש הבשר המיוצא לציבור הרחב.

תאונת עבודה עקב רשלנות המעסיק

בתביעתו טען התובע כי נסיבות התאונה מצביעות על רשלנות המעסיקות. על המועצה היה להעסיק עוד רופא או מפקח כהוראת משרד החקלאות לפיה במידה וקיימת כמות מכירה של מעל 500 חזירים ליום יתוגבר הפיקוח ברופא נוסף -וטרינר שלישי. בפועל, ביום האירוע הובאו 735 חזירים.

לטענתו המועצה התרשלה בהעמדת סביבת עבודה בטוחה, הפרה את הנחיות משרד החקלאות שנועדו להגן על עובדים, הנהיגה שיטת עבודה מסוכנת ולא דאגה לשלומו ובטיחותו של העובד כפי שמעביד סביר היה עושה בנסיבות העניין.

הנתבעות מצידן הכחישו את האירוע את הנזקים הנטענים ולחילופין טענו לקיומו של אשם תורם בשיעור מכריע. לתמיכה בהגנתם הוגשה חוות דעת נגדית לפיה עומדת נכותו של התובע על שיעור 5%.

הנתבעות הנהיגו שיטת עבודה בעייתית

לאחר שעיינה השופטת איילת דגן בטענות הצדדים וראיותיהם קבעה כי דין התביעה להתקבל.

לדבריה, הפסיקה קבעה כי קיימת חובה כללית וגורפת מצד המעביד לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים. חובה על המעביד להזהיר את עובדיו מפני הסיכון ולהדריכם כיצד לפעול בצורה בטיחותית אופטימלית באמצעות תדריך מקצועי בטיחותי באשר לאופן ביצוע העבודה, השימוש בכלי העבודה ובאמצעי הבטיחות.

היא מצאה כי במקרה הנוכחי הוכח שביום האירוע התקבלה כמות חזירים המחייבת העסקת שלושה ווטרינרים ולא ניתן להסתפק בשניים. אותו ווטרינר נוסף הגיע כעשר דקות לפני האירוע, אלא שטרם נכנס לעבודה והיה במהלך החלפת הבגדים לקראת כניסה לעבודה. וכך למעשה, מצא עצמו התובע עובד לבדו.

"שיטת העבודה אותה הנהיגה הנתבעת מייצרת לחץ על הווטרינרים שנשארים לבד לעבוד מהר יותר ומגדילה את הסיכון, כתוצאה מאי הקפדה, לבצע את העבודה בצורה טובה ובטיחותית. בענייננו התממש הסיכון בשל צורת העבודה ובאופן שגרם לפציעת התובע" כתבה השופטת בפסק הדין.

יחד עם זאת, הטילה השופטת אשמה אף על התובע שלדבריה, תרם לקרות אירוע תאונת העבודה בכך שלא עמד על כיבוי המסוע והפסקת העבודה עד שתחזור הווטרינרית השנייה והסכים לבצע את העבודה של שניהם ולהיות אחראי עליה, משכך, קבעה השופטת כי יש לנכות 10% מסך הנזק בשל אשמתו התורמת.

לגבי היקף הנזק, בנסיבות העניין, לאור עדות התובע ובהסתמך על חוות דעת המומחה סברה השופטת כי יש להעמיד את נכותו הרפואית של התובע על סך 9.75%. באשר לנכות התפקודית, השופטת התרשמה כי למרות שהתובע עושה ככל שביכולתו על מנת להמשיך ולבצע את עבודתו, קיימת נכות תפקודית מסוימת, ואף ובהחלט יתכן שההגבלות והכאבים יתנו את אותותיהם בעתיד ביתר שאת, ולפיכך עמידה נכות זו על – 5%.

לאור קביעותיה של השופטת, תוך חישוב סך הפיצויים הכוללים בין היתר הוצאות רפואיות וכאב וסבל ולאחר ניכוי אשם תורם עמד הסכום על 171,540 ש"ח. תוך ניכוי תגמולי המל"ל ששולמו כבר, חוייבו הנתבעות לשלם את יתר הסכום בסך 73,736 ש"ח, בתוספת שכ"ט עו"ד של 17,254 ש"ח.

---

---

---