---

ניתוח להצרת קיבה הסתבך: ביה"ח נהריה יפצה ב-2.3 מיליון ש"ח

---

עודכן לאחרונה ב־08:06, 13 בספטמבר 2019.

רשלנות רפואית שגרמה לזיהום ולמוות

ת"א 35143-09-13 כ. ואח' נ' בית חולים רמב"ם ואח' • פסק הדין ניתן ביום 27.08.2017 • חדשות המשפט YHC-LAW

המנוחה סבלה מהשמנת יתר והומלץ לה על ניתוח לקיצור הקיבה. אלא שלאחר הניתוח כתוצאה מהתרשלות של בית החולים בנהריה, הניתוח הסתבך ויצר זיהום בבטנה שהוביל למותה. באחרונה התקבלה תביעת פיצויים של משפחתה ובית החולים חויב בפיצויים.

---

במהלך חודש נובמבר 2010 פנתה המנוחה (50),  אשר עבדה כמזכירה רפואית,  לפרופסור המשמש כסגן מנהל המערך לכירורגיה כללית ברמב"ם על מנת לברר אפשרות לבצע ניתוח קיצור קיבה וזאת לאחר ששמעה הרצאה שלו בנושא. הוא בדק אותה והפנה אותה למספר בדיקות מקדמיות.

כעבור מספר חודשים אושפזה המנוחה לצורך הניתוח בבית החולים רמב"ם, כאשר במהלכו הוצאת חלק הקיבה ומספר ימים לאחר מכן, היא שוחררה.

כעבור מספר שבועות ביוני 2011 הופנתה המנוחה לראשונה לבית החולים בנהריה עקב תלונות של כאבי בטן בחילות והקאות. בקבלתה אובחנו אצלה הצטברות נוזלים גדולה בבטן העליונה בעקבות כך הותקן לה נקז בטחול, וכעבור חודש היא השתחררה כשהנקז מפריש עדיין מוגלה.

---

נפגעתם עקב רשלנות רפואית? פנו אלינו לקבלת ייעוץ משפטי: 03-7765017
יניר הראל ושות' מובילים בהשגת פיצויים מרביים ומומלצים בעקביות ע"י לקוחות
לחצו לקבלת מידע נוסף: תביעה רשלנות רפואית

---

במשך כחודשיים מאז שחרורה מאשפוז בנהריה טופלה המנוחה במסגרת ביתית ובמעקב יומי כאשר בכל אותה עת המשיך הנקז להפריש מוגלה עד לאישפוזה בשנית בבית חולים נהריה ומשם הועברה לבית חולים רמב"ם שם אובחנו אצלה מורסות בטחול שחייבו ניתוח דחוף לכריתת הטחול.

אלא שהניתוח היה מאוחר מידי וכעבור מספר שבועות לאחר מכן היא נפטרה.

בספטמבר 2013 הגישו בעלה של המנוחה ושלושת ילדיה תביעה נזיקית לבית משפט המחוזי בלוד בגין רשלנות רפואית בניתוח אשר בגללו נגרם מותה של המנוחה בטרם עת.

התביעה הוגשה כנגד בית החולים רמב"ם בו נותחה המנוחה בניתוח להצרת קיבה ואף אושפזה בתקופה שקודם פטירתה, כנגד בית החולים בנהריה שעקב סיבוכי הניתוח טופלה בו וכן כנגד מדינת ישראל – הבעלים של בתי החולים.

לטענת התובעים רשלנות הצוותים הרפואיים בבתי החולים רמב"ם ונהריה הביאה למותה של המנוחה. רשלנות זו של הנתבעים התקיימה בין היתר בהמלצה לביצוע הניתוח, שניתנה בניגוד להתוויה הרפואית המקובלת, ובהעדר מתן הסבר מלא למנוחה בנוגע לסיכוני הניתוח.

בנוסף, לטענתם, הרשלנות של הנתבעים באה לידי ביטוי בכך שלא הפנו את המנוחה לבית החולים רמב"ם לאחר שהגיעה לבית החולים בנהריה עם תלונות על כאבי בטן ולא עדכנו את הפרופסור המנתח על מצבה וזאת בניגוד להנחיות משרד הבריאות.

בנוסף, הנתבעים ערכו מעקב רשלני אחר מצבה של המנוחה לאחר שחרורה מבית החולים בנהריה עם נקז מזוהם ולא ביצעו כריתת טחול בשלב מקדמי.

הנתבעים מצדם טענו כי לא הייתה כל רשלנות מצד הצוות הרפואי ומצבה הצדיק את ביצוע הניתוח. כמו כן לא הייתה כל רשלנות מצד הצוות בנהריה בכך ששחרר את המנוחה לביתה עם נקז בטחול. מדובר בטיפול שמרני ומקובל ולא ניתן היה לצפות את ההתדרדרות במצבה הרפואי של המנוחה. בכל מקרה לדבריהם, ניתנו למנוחה כל ההסברים הנדרשים והסיכונים שיש בניתוח הכולל סיכון לדלף וזיהום, והמנוחה הבינה ואף אישרה זאת בחתימתה.

ביהמ"ש קבע כי רשלנות הצוות הרפואי גרמה למוות

לאחר עיון מעמיק בטענות הצדדים וראיותיהם קבע השופט צבי ויצמן כי הדין עם התובעים. הוא מצא כי רשלנות הצוות הרפואי בבית החולים נהריה הובילה למותה של המנוחה. כאשר הצוות התרשל בעצם קבלת הטיפול בה ולא העביר את המנוחה ישירות לטיפולו של הצוות המנתח ברמב"ם.

בתוך כך קבע השופט כי במצב זה חרג הצוות מהפרקטיקה הרפואית ומהתנהגות רפואית סבירה ביחס למנותח הסובל מסיבוכים שלאחר ניתוח.

בנוסף, התרשל הצוות בכל הקשור לטיפול והמעקב שניתן למנוחה לאחר התקנת הנקז בגופה בכך שהותיר את הנקז במשך מספר חודשים תוך התעלמות מהעובדה שאין שינוי במצבה הרפואי והנקז מוסיף ומפריש מוגלה ללא הפסקה.

"בצד רשלנות זו עומדת הפרת חובת הגילוי המוטלת על צוות בית החולים בנהריה להבהיר למנוחה את מצבה והסיכונים הטמונים בו על מנת שיהא בידה להחליט האם היא מעוניינת בהמשך הטיפול בבית החולים בנהריה או עומדת על העברתה לטיפול המרכז המנתח בבית החולים רמב"ם – ואף עניין זה נמנע ממנה" כתב השופט בחומרה בפסק הדין.

מכאן פנה השופט לבחון את סך נזקי העזבון והתלויים, ובין היתר עבור אובדן הכנסה בשנים אבודות, אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות, אובדן שירותי אם ורעיה וכאב וסבל, חייב את בית החולים בנהריה, באמצעות מדינת ישראל, לפצות את התובעים בסך כולל של 2,300,000 ש"ח (לאחר ניכוי תגמולי המל"ל )בצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מהפיצוי, וכן בהוצאות משפט.

---

---

---