---

כ- 200 אלף ש"ח פיצויים לאופנוען שנפגע בתאונת דרכים

---

עודכן לאחרונה ב־08:07, 18 באפריל 2020.

פיצוי עקב פגיעה בתאונת אופנוע

---

סקירת חדשות משפטיות מפסיקת בתי המשפט בישראל YHC-LAW
ת"א 40713-02-16 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב "הפול" בע"מ • פסק הדין ניתן בביהמ"ש ביום 08.02.2018 

---

לפני כשנתיים הגיש רוכב האופנוע תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו במסגרת תאונת דרכים שארעה לפני כארבע שנים. לאחרונה הכריע בית המשפט במחלוקת בנוגע להיקף הפיצויים שתשלם חברת הביטוח.

---

התובע (57) עבד כסוכן מכירות וכשליח בחברת דפוס. בפברואר 2014 נפגע כאשר רכב על אופנוע, שבוטח על ידי חברת הביטוח "הפול". בעקבות זאת הוא נחבל בכף יד שמאל, בברך ימין ונגרם לו שבר באצבע השלישית בכף היד. הוא פנה לבית-החולים מעייני הישועה, שם תפרו וחבשו את פצעיו והוא שוחרר עם המלצה למעקב רפואי וטיפול בריפוי ועיסוק.

מכיוון שתאונה ארעה במהלך עבודתו של התובע, התאונה הוכרה כתאונת עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי והוועדה הרפואית קבעה לו תקופת אי-כושר זמנית ובהמשך נכות צמיתה אורתופדית בשיעור של 10% בגין השבר באצבע.

כשנתיים לאחר התאונה, הגיש העובד תביעת תאונת דרכים לבית משפט השלום בהרצליה כנגד חברת הביטוח לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו. עצם התרחשות התאונה, נסיבותיה וחבות חברת הביטוח בגינה לא היו שנויים במחלוקת בין הצדדים אלא רק סוגיית היקף הנזק שנגרם.

בנוגע לנכות הרפואית, העמידה השופטת לימור רייך את הנכות הרפואית האמורה בשיעור של 10%, כפי שנקבעה בוועדה הרפואית שעל יד המוסד לביטוח לאומי, לאחר שזו לא נסתרה על ידי חברת הביטוח.

---

נפגעתם בתאונת דרכים? פנו אלינו לקבלת ייעוץ מקצועי: 03-7765017
יניר הראל ושות' מובילים בהשגת פיצויים מרביים ומומלצים בעקביות ע"י לקוחות
לחצו לקבלת מידע נוסף: תביעה תאונת דרכים

---

בנוגע לנכות התפקודית טען התובע כי זו עולה על נכותו הרפואית, שכן נוכח מצבו הרפואי כתוצאה מתאונת הדרכים נבצר ממנו לעסוק בהובלות סחורה לבית הלקוח, כפי שעשה במסגרת תפקידו לפני התאונה היה כרוך, לטענתו, בעבודות פיזיות מאומצות בבית הדפוס ובהרמת סחורות, הובלתן, פריקתן, קבלתן ומסירתן.

הוא טען כי כפועל יוצא מכך, חלה ירידה בהכנסתו החודשית. התובע הפנה בהקשר זה לאישור המוסד לביטוח לאומי ממנו עולה לכאורה, כי הירידה בהכנסתו עומדת על שיעור של 28% וכן מפנה לאישור רופא תעסוקתי לפיו עליו להימנע מהרמת משאות כבדים.

הנכות הרפואית והתפקודית זהות

מנגד חברת הביטוח טענה, כי נכותו התפקודית של התובע נופלת מנכותו הרפואית, בהינתן כי מדובר באצבע שלישית ביד שאינה דומיננטית. לטענתה, אישור המוסד לביטוח לאומי בדבר הירידה לכאורה בהכנסת התובע אינו עדכני, ומכל מקום, אין בו כדי לסייע בידי התובע שעה שהאחרון לא הוכיח את הקשר הסיבתי בין הירידה הנטענת בהכנסה לבין מצבו הרפואי כתוצאה מהתאונה. עוד לטענתה, אישור הרופא התעסוקתי אינו בתוקף  ולתובע עבר רפואי של תחלואת גב, בעטיה ממילא הוא אינו מסוגל להרים משאות כבדים.

אלא שלאחר שנתנה השופטת דעתה למכלול השיקולים, היא סברה, כי נכותו התפקודית של התובע שקולה לנכותו הרפואית. בהקשר זה הסבירה כי הלכה היא, שהנכות התפקודית נקבעת על-יסוד מכלול הראיות והנסיבות.

"הנכות הרפואית משמשת נקודת מוצא, אולם יש להוסיף ולבחון את השפעתה על הנפגע המסוים. כך, בין השאר, יש לתת משקל להיקפה, אופייה ומיקומה של הפגיעה, ולהתייחס להשפעתה של הנכות על מקצועו של הנפגע תוך התחשבות בגילו, השכלתו וכישוריו. כאשר משקל ממשי יינתן לראיות הנוגעות להשלכה התפקודית בפועל, למשל – שינויים שחלו בשכר הנפגע" כתבה השופטת בפסק הדין.

לא הוכיח קשר סיבתי

בנסיבות אלו השופטת מצאה כי התובע שב לעבודתו בתום תקופת אי-כושר בת שלושה חודשים, באותו התפקיד והוא עובד שם עד היום. היא הסבירה כי אומנם, שכרו הממוצע של התובע ערב תאונת הדרכים עמד על סך של 21,338 ₪ כאשר על-פי נתוני השכר שלאחר התאונה, חלה ירידה בהכנסתו, בין היתר נוכח גריעת רכיב ההובלות.  עם זאת, נקבעה לתובע נכות רפואית בשיעור של 10% בלבד באצבע השלישית וזאת ביד שאינה דומיננטית והאחרון, אשר הנטל מונח לפתחו, לא הביא כל ראיה אשר יש בה כדי להוכיח קשר סיבתי בלעדי בין הירידה כאמור בהכנסתו לבין נכותו הרפואית.

השופטת צינה כי בהתחשב במצב הכלכלי הקשה אליו נקלע בית העסק שבו חלה ירידה משמעותית במכירות נוכח משבר כללי בענף הדפוס לא ניתן לשלול אפשרות, כי גריעת עבודת ההובלות מהתובע עד היום אינה אלא נוכח שיקולים כלכליים של המעסיקה, שאינם קשורים במצבו של התובע.

לפיכך נקבע כי בהעדר הוכחת המגבלה הגופנית הכרוכה בנכות האמורה, אופי עבודת ההובלות והשפעת הנכות בפועל על ביצוע עבודה מסוג זה וממילא בהעדר הוכחת קשר סיבתי בלעדי בין הירידה בהכנסתו לבין מצבו הרפואי כתוצאה מהתאונה; בהינתן, עברו הרפואי של התובע ללא קשר לתאונה לפיו סבל מכאבים עזים בגב והעובדה שלא צורפו אישורים עדכניים וממילא לא הוכח, כי התובע מוגבל עד היום בהרמת משאות נוכח נכותו הרפואית כתוצאה מהתאונה העמידה השופטת כאמור את הנכות התפקודית באופן זהה לנכות הרפואית.

מכאן פנתה השופטת לבחון את ראשי הנזק להם טען התובע. בנוגע להפסדי שכר של התובע החל ממועד התאונה ועד מועד פסק הדין קבעה השופטת כי בשים לב בין היתר לתקופות אי-הכושר הזמניות שנקבעו לתובע והעובדה ששולמו לו דמי פגיעה בתקופת אי-הכושר המלא; כמו כן השופטת לקחה בחשבון את שכרו ערב תאונת הדרכים, מצאה לפסוק לתובע פיצוי על דרך האומדנה בסך גלובאלי של 85,000 ₪ [כולל פנסיה].

לסכום זה הוסיפה השופטת פיצוי בגין הפסד שכר ופנסיה לעתיד, הוצאות רפואיות וכאב וסבל והעמידה את סך הפיצויים הכולל לו זכאי התובע, על 318,884 ש"ח. ולאחר ניכוי  תגמולי הביטוח לאומי, חייבה את המבטחת  לשלם לתובע סך כולל של 202,019 ש"ח בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

---

עו"ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל.

---

עו"ד יניר הראל מתמחה במימוש זכויות מבוטחים בקשר עם תביעות נפגעי תאונות דרכים.

---

עו"ד יניר הראל הינו מחבר הספר המוביל "דיני הראיות בתביעות ביטוח ופלת"ד".

---

משרד יניר הראל ושות' הינו בעל הצלחות מוכחות וניסיון רב בטיפול בתביעות נפגעי תאונות דרכים. 

---

---

---