---

טיפול תרופתי לא מתאים הוביל למוות: המשפחה תפוצה בכ 200 א' ש"ח

---

עודכן לאחרונה ב־08:06, 13 בספטמבר 2019.

רשלנות רפואית של בית החולים

ת"א 42865-08-13 י. ז"ל בשם היורשים ואח' נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות • פסק הדין ניתן ביום 31.08.2017 • חדשות המשפט YHC-LAW

המנוחה אושפזה לטיפול קל בבית חולים וולפסון אך בשל טיפול בלתי הולם מצד רופאי בית החולים בין היתר במתן תרופה שאינה מתאימה התדרדר מצבה של המנוחה עד כדי איבוד הכרה, אליו לא שבה עד לפטירתה כעבור שנתיים וחצי, ותביעה שהגישה המשפחה לפיצויים בגין רשלנות רפואית התקבלה לאחרונה.

---

באפריל 2009 אושפזה המנוחה, בהיותה בת 77, בחדר מיון פנימי של בית החולים וולפסון בחולון עקב חום וזיהום חריף בדרכי השתן כאשר כשנה קודם לכן היא אושפזה על רקע פרפור עליות בלב, ואי ספיקת לב.

לצורך טיפול בזיהום, היא טופלה בתרופה אנטיביוטית בשם ציפרוקסין. אלא שביום הרביעי לאשפוזה נמצאה המטופלת במיטתה כשהיא ללא נשימה, ללא דופק וללא לחץ דם. היא עברה החייאה בעזרת מכות חשמל, עיסוי לב ותרופות שונות, שלאחריה חזר לבה לפעום.

עם זאת, נגרם לה נזק נוירולוגי בלתי הפיך כתוצאה מאי אספקת חמצן למוח והיא נותרה בתרדמת, במכתב סיכום של המחלקה לטיפול נמרץ לב נרשם בתיאור מהלך האשפוז, בין היתר כי ההפרעות בלב התפתחו קרוב לוודאי על ידי נטילת ציפרוקסין. ולמרבה הצער כעבור כשנתיים וחצי נפטרה המנוחה.

---

נפגעתם עקב רשלנות רפואית? פנו אלינו לקבלת ייעוץ משפטי: 03-7765017
יניר הראל ושות' מובילים בהשגת פיצויים מרביים ומומלצים בעקביות ע"י לקוחות
לחצו לקבלת מידע נוסף: תביעה רשלנות רפואית

---

באוגוסט 2013 הגישו ארבעת ילדיה תביעה ענק לבית משפט השלום בתל אביב כנגד משרד הבריאות שבית החולים וולפסון פועל מטעמו, בטענה לרשלנות מצד הצוות הרפואי  בעת מתן הטיפול לאמם המנוחה.

לטענת התובעים, התרשלות הצוות הרפואי בבית החולים וולפסון התבטאה במספר כשלים: כאשר הרקע לאירוע המוות הפתאומי שכתוצאה ממנו נדרשה החייאה היה מה שמכונה בשפה הרפואית "הארכת מקטע " QT שמשמעותו אי סדירות במערכת החשמלית של הלב. כאשר לטענתם, השימוש באנטיביוטיקה מסוג ציפרוקסין מוכר וידוע כגורם סיכון לכך.

הם הוסיפו וטענו כי אצל המנוחה התקיימו גורמי סיכון נוספים לאי סדירות בלב, כמו מגדר, גיל מבוגר וחשד לאי ספיקה לבבית. אך למרות זאת, וחרף האפשרות לעשות שימוש באנטיביוטיקה מקבוצות אחרות, בחר הצוות הרפואי לעשות שימוש בציפרוקסין שגרמה לאירוע.

כמו כן, לטענתם, היות שרישומי בדיקת האק"ג שנערכו למנוחה עם קבלת למיון אינם מצויים בתיק הרפואי לא ניתן לשלול אפשרות שכבר בקבלתה למיון סבלה מאי סדירות לב ובמקרה כזה התוויית הנגד לשימוש בתרופה מסוג ציפרוקסין היא ברורה ומובהקת עוד יותר.

בנוסף, לטענתם, היה על הצוות לכל הפחות, לתת את התרופה תחת ניטור של אק"ג שהיה מגלה מבעוד מועד את הסימנים לאי סדירות בלב ומאפשר תגובה טיפולית מידית הולמת שהייתה מונעת את האירוע. אלא שדבר לא נעשה תוך שהצוות התעלם מתלונותיה של המנוחה על כאבים בחזה וקוצר נשימה, שהיו סימנים מקדימים לאירוע.

מנגד, לטענת הנתבעת דין התביעה להידחות. לטענתה הטיפול הרפואי שהוענק למנוחה היה נכון ומסור והיא טופלה בסטנדרטים הרפואיים המקובלים, תוך בדיקה ומעקב של כל הסימנים החיוניים.

היא הוסיפה כי לא הוכח כי התרופה שניתנה למנוחה גרמה לאי סדירות בלב וכי לא הייתה כל מניעה בנסיבות העניין לתת למנוחה טיפול בתרופה. כאשר לא התקיימו אצלה גורמי סיכון המהווים התוויית נגד לשימוש בתרופה.

השופט קבע שהצוות התרשל

לאחר בחינת ראיות הצדדים וחוות הדעת הרפואיות שהוצגו, מצא השופט ישי קורן לקבל את תביעת ילדי המנוחה לרשלנות. "אני רואה לקבוע שהוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי הקשר הסיבתי שבין תרופת הציפרו' שניתנה למנוחה לבין האירוע" כתב השופט בפתח הכרעתו.

תוך עיון בחוות דעת שהוגשו מטעם הצדדים , העדיף השופט את עמדת התובעים ושוכנע כי נפל פגם בטיפול שהוענק למנוחה, ושבגללו נגרם הנזק. הוא סבר כי בנסיבות העניין הייתה זו טעות לטפל במנוחה בתרופת הציפרו' ללא התייעצות מוקדמת עם קרדיולוג, וללא ניטור אק"ג שוטף.

בתוך כך השופט הבהיר כי  הפגם העיקרי שנפל בהתנהלות הצוות הוא התעלמות מתלונות המנוחה ובני משפחתה על כאבים באזור החזה או הבטן העליונה, ועל שיעול שהעיד על קוצר נשימה. שהיו בבחינת סימנים מקדימים לאירוע ושתלונות אלה לא זכו למענה ראוי.

"אם היה זה מתן תרופה שאינה מתאימה וללא ניטור אק"ג שוטף, ובין אם הייתה זו התעלמות מתלונות המנוחה ובני משפחתה שהצדיקו בדיקת אק"ג מידית, התדרדר מצבה של המנוחה עד כדי מוות פתאומי שגרר החייאה. שמן ההחייאה לא שבה להכרה עד לפטירתה כעבור שנתיים וחצי" סיכם השופט בפסק הדין.

מכאן פנה השופט לבחון את שאלה היקף הנזק. תוך חישוב בין היתר הוצאות האישפוז, העזרה והקבורה וכן כאב וסבל , חייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים בסך 207,500 ש"ח בתוספת הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 48,555 ש"ח.

---

---

---