---

חברת הביטוח איי.ד.איי תשלם כ- 300 אלף ש"ח לנפגע תאונת דרכים

---

עודכן לאחרונה ב־07:57, 13 בספטמבר 2019.

נפסקו פיצויים בתביעת נזקי גוף בשל תאונת דרכים

ת"א 38207-11-12 ש. נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ • פסק הדין ניתן בביהמ"ש ביום 28.09.17 • חדשות המשפט YHC-LAW

לאחרונה נדרש בית משפט השלום בחיפה לדון במחלוקת בעניין הנזק שנגרם לתובע בעקבות תאונת דרכים שעבר. לאחר עיון בטענות הצדדים התרשם השופט כי התובע הציג מצג שווא כשסיפר כי השתכר באופן סדיר טרם התאונה, כאשר כפי שעולה מהנתונים בפועל, הוא לא עבד במשך תקופות ארוכות.

---

התובע גרוש ואב ל-4 ילדים, שעסק לפרנסתו בשיפוצים נפגע ביוני 2010 בתאונת דרכים כאשר רכב אחר פגע ברכב בו נהג. כתוצאה מאירוע התאונה נפגע התובע בראש, בצוואר ובגב והוא אושפז בבית החולים "זיו" בצפת, שם נקבעה לו תקופת אי כושר למשך שבועיים, הוא היה במעקב רפואי ועבר טיפולי פיזיותרפיה.

כשנתיים לאחר התאונה הגיש הנפגע תביעת נזקי גוף תאונת דרכים לבית משפט השלום בחיפה כנגד מבטחת הרכב- "איי די איי- חברה לביטוח". בתביעתו עתר לפיצויי בגין הנזקים שנגרמו לו. בין היתר בגין הפסדי השתכרות שנגרמו לו מאז התאונה ולאחריה וכן הוצאות רפואיות.

אלא שקיימת מחלוקת בין בעלי הדין בעניין גובה הנזק שנגרם לתובע והפיצוי המגיע לו בעקבות התאונה. בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, מונו מומחים בתחום האורטופדי והפסיכאטרי מטעם בית משפט שבדקו את התובע וקבעו כי בעקבות התאונה נותרה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% בגין הגבלת תנועות קלה בגב.

---

נפגעתם בתאונת דרכים? פנו אלינו לקבלת ייעוץ משפטי: 03-7765017
יניר הראל ושות' מובילים בהשגת פיצויים מרביים ומומלצים בעקביות ע"י לקוחות
לחצו לקבלת מידע נוסף: תביעה תאונת דרכים

---

כמו כן נקבעה נכות נפשית בשיעור של 15% בשל תגובה דיכאונית כאשר מחצית מהנכות של התובע הינה בשל מצב קודם, והמחצית השנייה הייתה בעקבות התאונה. בנוסף, בעקבות כאב כרוני ממנו הוא סובל, נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10%.

משכך, שיעור הנכות הרפואית הצמיתה המשוקללת שנקבעה לתובע בעקבות התאונה עמדה על 25.075%.

התובע ביקש לסטות מהקביעות בחוות דעתם של המומחים. הוא הפנה לתיעוד הרפואי הדל ביחס למצבו הנפשי לפני אירוע התאונה וביקש לייחס לתאונה 10% מהנכות הנפשית שנקבעה בחוות דעת במקום 7.5%. בהקשר זה ציין כי אפילו המומחית הסכימה עם עורך דינו בעניין זה. בנוסף, התובע חולק על קביעתו של המומחה האורטופדי וטען לנכות גבוהה יותר בנימוק כי הוא מתלונן על כאבים קשים בגב.

בנוסף, עיקר המחלוקת בין בעלי הדין מתייחסת להכנסות התובע לפני אירוע התאונה והשפעת עברו התעסוקתי על חישוב גובה הפיצוי המגיע לו בגין הפסד ההשתכרות לעבר ולעתיד. לטענת התובע, בעקבות אירוע התאונה הוא לא שב למעגל העבודה ומכאן הדרישה לפיצוי בגין הפסדי השתכרות.

הנכות נקבעה בהתאם לחוו"ד המומחים

אלא שהשופט רמזי חדיד קבע כי התובע הציג מצג שווא כאילו לפני התאונה ובמשך שנים הוא עבד והשתכר באופן סדיר. שכן, כחלק מראיות הנתבעת הוגש דו"ח רציפות בעבודה של התובע ומעיון בו עולה כי טיעון התובע לעיל חף מכל אמת כאשר למעלה מחצי שנה ועד התאונה התובע לא עבד בתור שכיר והוא לא היה רשום כעצמאי.

השופט מצא כי מאז שסיים התובע שירות חובה בחודש אוגוסט 96 ועד לאירוע התאונה בשנת 2010 הוא עבד בתור שכיר אצל 33 מעסיקים, לא פחות, כאשר תקופת ההעסקה אצל כל אחד מהם לא עלתה על מספר חודשים לכל היותר.

"אין לקבל את טענת התובע כאילו הוא עבד והשתכר למחייתו עובר לאירוע התאונה, ותחת זאת יש לקבוע כי עבודתו לא הייתה סדירה, הוא החליף מקומות עבודה חדשות לבקרים ואף במשך כ-7 חודשים עובר לאירוע התאונה הוא לא עבד כלל ועיקר" כתב השופט בפסק הדין תוך שהעמיד את שכרו של התובע לצורך הפסד השתכרות על בסיס שכר חודשי בסך של 5,500 שקלים נטו.

בהקשר זה קבע השופט כי מהמסקנה אליו הגיע רלוונטית גם ביחס לממצאים שנקבעו בחוות דעת המומחית בעניין נכותו הנפשית של התובע. שאומנם בהתחלה הסכימה המומחית עם התובע כי יש לייחס  לו נכות גבוהה יותר אולם לאחר שהוצגו לה נתוני התעסוקה הדלים והאמיתיים של התובע, ושהוסתרו על ידו תוך הצגת מצג מטעה, היא חזרה בה בעניין גובה הנכות הנפשית שיש לייחס לתאונה, והיא שבה ואישרה את התוצאה אליה הגיעה במסגרת חוות דעתה.

בנסיבות העניין, קבע כי אין כל מקום לסטות מהמסקנה אליה הגיעה המומחית וכן בעניין הנכות האורטופדית שהמומחה בעניין זה היה עקבי בעמדתו. "לא בנקל בית המשפט יסטה מקביעותיו וממצאיו אלא יעשה זאת אך בהתקיים נימוקים כבדי משקל. למותר לציין כי במקרה דנן לא הוצגו נימוקים כאמור" כתב.

משכך, בהתבסס על נכותו של התובע שנקבעה על ידי המומחים חושבו הפיצויים להם זכאי התובע בין היתר בגין כאב וסבל, הפסד השתכרות לעבר ולעתיד והוצאות רפואית ובסה"כ 296,497 שקלים. בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות משפט וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור של 13%.

---

---

---