---

נפלה מהליכון בעת אימון: מועדון הכושר "הולמס פלייס" יפצה

---

עודכן לאחרונה ב־08:04, 13 בספטמבר 2019.

הפרות בטיחות במכון הכושר

ת"א 18067-05-15 פלונית נ' Holmes Place Health Clubs • פסק הדין ניתן בביהמ"ש ביום 25.10.2017 • חדשות המשפט YHC-LAW

באחרונה קיבל בית משפט השלום בקריות תביעה כנגד מועדון הכושר לאחר שמצא הפרות בטיחות במכון שהובילו לנפילתה של מנויה מהליכון. עם זאת בית המשפט הטיל אשמה משמעותית גם עליה כשסבר כי לא פעלה בצורה זהירה.

---

בעלת מנוי כושר, מתווכת עצמאית במקצועה, הגישה לפני כשנתיים תביעה נזיקית כנגד מועדון הכושר "הולמס פלייס" וכנגד המבטחת שלה – חברת הביטוח "איילון". בה עתרה לפיצוי על נזקי גוף שנגרמו לה בעקבות נפילה מהליכון במכון.

התובעת, שהייתה מנוייה כשנתיים רצופות במכון הכושר בקריית ביאליק, נפלה באוקטובר 2006 מהליכון בחדר הכושר. לטענתה, בעקבות התאונה היא נפגעה בברכיה ונדרשה לעבור טיפולי פיזיותרפיה, ובהמשך אובחן אצלה קרע במניסקוס, והיא נאלצה לעבור ניתוח.

תאונה במכון הכושר

מומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע כי פגיעתה של התובעת אינה משוייכת לתאונה אלא לתהליך ניווני קודם. עם זאת, ומחמת הזהירות קבע כי מתוך נכות של 10 אחוז יש לשייך לתאונה 2.5 אחוז נכות צמיתה.

בתביעת הנזיקין טענה התובעת כי בעת עלייתה על ההליכון, נפלה נוכח העובדה כי ההליכון היה במצב תנועה והיא לא הבחינה בכך. לשיטתה, פעולת ההליכון לא הופסקה על ידי המשתמש הקודם בהליכון. היא הוסיפה וטענה כי בעת התקבלותה כמנוי קיבלה הדרכה על ההליכון, אך לא במועד מאוחר יותר. עוד ציינה כי במהלך האימון אותו ערב לא שהה כלל מדריך בחדר הכושר.

---

נפגעתם בתאונה? פנו אלינו לקבלת ייעוץ משפטי: 03-7765017
יניר הראל ושות' מובילים בהשגת פיצויים מרביים ומומלצים בעקביות ע"י לקוחות
לחצו לקבלת מידע נוסף: תביעת נזיקין

---

הנתבעות, לעומת זאת, מכחישות את תיאור אירוע התאונה וטוענות כי גם אם ייקבע שהוכח, התאונה אירעה עקב רשלנותה הבלעדית של התובעת. לטענתן, התובעת הכירה היטב את ההליכון נוכח עברה כמנוי במכון הכושר ולא ניתן היה להימנע מראיית המסוע של ההליכון כנע, שכן על המסוע של ההליכון קיימים סימונים לבנים בולטים.

הנתבעות מוסיפות וטוענות כי לא ניתן לצפות כי מכון הכושר יעמיד מדריך ליד כל הליכון כדי לוודא את כיבויו וכי הסיכון מוטל על התובעת מאחר ומדובר בסיכון טבעי לפעילות הספורט בה מדובר.

השופט קבע שהמכון אחראי לנזק

אלא שלאחר עיון מדוקדק בטיעוני הצדדים וראיותיהם, קבע השופט שלמה מיכאל ארדמן כי דין תביעת הנזיקין להתקבל. הוא הסביר כי לבעל המועדון קיימת אחריות כלפי המוזמנים, לדאוג שלא ייפגעו מסיכונים.

בתוך כך דחה השופט את טענת הנתבעות לפיה בעלייה על הליכון, לוקח על עצמו המשתמש את הסיכון הטמון במכשיר. לשיטתו, אמנם המבצע פעילות ספורטיבית מקבל על עצמו את הסיכונים הכרוכים בפעילות שכזו, אך אין בכך כדי לפטור את מחזיק המועדון מאחריות, כאשר לא הזהיר מפני סיכונים שאינם נובעים מעצם הפעילות, אלא סיכונים שאינם גלויים לעין.

לפיכך קבע כי על בית המשפט לבחון בכל מקרה ספציפי האם דאג המכון למסור למשתמש מכשור תקין ומתאים לייעודו, האם המשתמש קיבל הדרכה מתאימה לשימוש במכשירים, והאם התקיים פיקוח בפועל של מדריך על פעולות המתאמנים במכון.

אלא שבנסיבות המקרה, השופט מצא כי בהתאם לעדות התובעת, שהייתה אמינה בעיניו, בניגוד לחוק מכוני כושר, לא נוכח במועד האירוע מדריך במקום וכי ההדרכה היחידה שניתנת למשתמשים היא בעת הירשמם כמנוי.

"גישה זו אינה נראית בעיני סבירה והיא רשלנית בעליל. מטבע הדברים מאחר ועסקינן בסכנה בריאותית חמורה, חובה על מכון הכושר לחזור ולרענן את הוראות הבטיחות לכל משתמש ואינו יכול להסתפק בהדרכה חד פעמית שניתנה שנים לפני כן".

המכון הפר את חובת הזהירות

לדברי השופט, המסקנה המתחייבת היא שהנתבעות הפרו את חובת הזהירות החלה עליהן ונהגו ברשלנות המחייבת פיצוי בגין נזקי הגוף. לטעמו, מכון הכושר היה לוודא כי המדריכים נוכחו באולם וכי משתמש לא יעלה על מכשיר אחר, אלא לאחר שמדריך מטעמו וידא כי המכשיר מוכן לשימושו. כמו כן, בין היתר על המדריך לוודא כי שרוך הביטחון יחובר על ידי המשתמש לבגדיו.

עם זאת השופט סבר כי יש להטיל אשם תורם נכבד על התובעת שלא הסתכלה כלל על המסוע בעת עלייתה על ההליכון. לדבריו, אילו הייתה עושה כן יש להניח כי הייתה מזהה שהוא נע נוכח הפסים הלבנים המצויים עליו. משכך, לאחר שקלול כלל הנסיבות קבע כי יש להטיל על התובעת אשם תורם בשיעור 40 אחוז.

מכאן פנה השופט לבחון את שאלת היקף הנזק. הוא קיבל את חוות הדעת הרפואית שהוגשה לאחר שזו לא נסתרה, ותוך חישוב כלל רכיבי התביעה הכוללים בין היתר פיצוי בגין הכאב וסבל, אובדן שכר בעבר והוצאות רפואיות, העמיד השופט את סך הנזקים על 34,500 ש"ח, ולאחר ניכוי אשם תורם חייב את הנתבעות ב- 20,700 ש"ח, בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 4,140 ש"ח ואגרה.

---

---

---