תוכן עניינים
עודכן לאחרונה ב־16:42, 24 באוקטובר 2024.
הכלל הבסיסי לעניין נטלי ההוכחה בתביעות ביטוח קובע כי נטל השכנוע ביחס ליסודות מקרה הביטוח מוטל על המבוטח, ואילו על חברת הביטוח הנטל להוכיח קיומו של סייג לחבות. משמע, על הטוען לפגיעה בתאונת דרכים להוכיח כי נגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, ואילו על חברת הביטוח הטוענת לפטור מאחריות להוכיח התגבשות סייג לחבות, בין שמדובר בסייג לחבות שמקורו בפוליסת הביטוח (כגון סייג הנוגע למטרת השימוש ברכב) ובין אם מדובר בסייג שמקורו בחקיקה, כגון הסייגים שבסעיף 7 לחוק הפיצויים, היינו, גרימת התאונה במתכוון, שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה ברכב ללא רישיון, שימוש ברכב לביצוע פשע, ונהיגה ברכב ללא ביטוח מתאים.
ככל שמדובר בסייגים שמקורם בפוליסת הביטוח, הרי שלכאורה ההבחנה לעניין נטלי ההוכחה בין מקרה הביטוח, שהנטל להוכיחו על הנפגע, לבין סייג לאחריות, שהנטל להוכיחו מוטל על חברת הביטוח, היא ברורה וחדה. יחד עם זאת, במקרים רבים קשה להבחין בין יסודותיו של מקרה הביטוח לבין החריגים לחבות חברת הביטוח, שכן "הגבול בין התחולה הכללית לבין החריג הוא מעומעם, ומה שנראה לאחד כחריג לכלל, עשוי להיראות לאחר ככיסוי מוגבל"[1]. במשפט האנגלי נפסק כי כאשר החריג משתלב בהגדרת יסודותיו של מקרה הביטוח, הנטל להוכחת אי-תחולתו מוטל על המבוטח[2]. גישה זו לא נתקבלה במשפטנו. בעניין דיב נגד הסנה חברה לביטוח[3], הנזכר לעיל, דן בית המשפט בפוליסה לביטוח רכב חובה שהורתה כי אין כיסוי ביטוחי במקרה של הסעת נוסעים בשכר. כזכור, השאלה שעמדה לדיון הייתה כאמור מי נושא בנטל השכנוע לגבי נסיבה זו, האם על המבוטח, שהסיע נוסעים, להראות כי ההסעה הייתה ללא תמורה או שמא על המבטחת, המבקשת לשלול את הכיסוי הביטוחי, להוכיח כי ההסעה הייתה בשכר. מקור ראשי לקושי, מציין בית המשפט, מצוי בחוכמת המנסחים: "אלה מסוגלים לשלב בקלות חריגים לכיסוי הביטוחי בתוך עצם הגדרת יסודותיו של מקרה הביטוח"[4]. כך גם במקרה דנן. במקום לכתוב בפוליסה: "הכיסוי הביטוחי יחול על כל שימוש ברכב מנועי (או 'על הסעת נוסעים') למעט הסעת נוסעים בשכר או בתשלום", נכתב: "הכיסוי הביטוחי יחול אך ורק לשימוש ברכב להסעת נוסעים שלא בשכר או בתשלום". היכן כאן הכלל והיכן החריג? שואל בית המשפט. בית המשפט קבע כי אין בכוחו של ניסוח גרידא לשנות את זהות נושא הנטל, וכי יש להיזקק למבחנים אובייקטיביים שאינם נתונים לחוכמת המנסח. לדעת בית המשפט, מבחינה מהותית הסעת נוסעים היא הכלל, והסעה בשכר היא החריג. כמו כן, הסיכון המכוסה הוא כללי: שימוש ברכב מנועי, הכולל בתוכו את הסעת הנוסעים, שאינה אלא מקרה מיוחד של השימוש ברכב. נמצא, לדעת בית המשפט, כי המקרה של הסעה בשכר או בתמורה הוא בבחינת החרגה אמיתית לכיסוי הביטוחי הכללי של הסיכון הנובע משימוש ברכב. לדבריו, סדר הניסוח וצורתו בפוליסה אינם יכולים לשנות מצב מהותי בסיסי זה.
לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין לתאונות דרכים לחצו על הלינק הבא: עורך דין לתאונות דרכים.
ביום 1 באוקטובר 2010 נכנסו לתוקף תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), התש"ע-2010, המכוננים פוליסה תקנית בתחום ביטוח החובה לרכב. הפוליסה התקנית החדשה מגדירה את "מקרה הביטוח" ואת הסייגים לאחריות חברת הביטוח באופן נפרד ומובחן[5]. ההגדרות בפוליסה הינן מחייבות וחברת הביטוח אינה רשאית לסטות מהן[6]. יש אפוא להניח, כי התקנות יצליחו למנוע את הסיטואציה שתוארה בעניין מוחמד דיב נגד הסנה, שבו סייג לאחריות חברת הביטוח שולב בתוך הגדרת מקרה הביטוח שבפוליסת הביטוח.
[1] ע"א 497/85 אשל נגד רייט, פ"ד מב (1) 89, בעמוד 94.
[2] עמוס הרמן "המוציא ממבטחו עליו הראיה – על נטל ההוכחה בתביעה לתגמולי ביטוח" הפרקליט מה (תשס"א) 243, 263.
[3] רע"א 143/98 דיב נגד הסנה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נג(1) 450.
[4] דיב נגד הסנה, שם, בעמוד 452.
[5] המונח "מקרה הביטוח" מוגדר בסעיף 1 לתקנות כדלקמן: "תאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב, בעת ששימש את המבוטח לאחת או יותר מהמטרות המבוטחות לפי תנאי הפוליסה, ושבה נגרם נזק גוף לנפגע, וכן מאורע אשר החבות בגינו מכוסה לפי סעיף 3(ב) לפוליסה זו"; סעיף 13 לפוליסה התקנית, שכותרתו "חריגים לביטוח לפי פוליסה זו", מורה כדלקמן: (א) בלי לגרוע מן האמור בפוליסה זו, לא יהיה המבטח חב בתשלום תגמולי ביטוח לפיה לנפגעים אלה: (1) מי שגרם לתאונה במתכוון; (2) מי שמתקיים בו האמור בסעיף 7(2) לחוק הפיצויים, לאמור נהג ברכב בלי שנטל רשות מבעל הרכב או ממי שהחזיק בו כדין, וכן מי שמצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור; (3) מי שהרכב שימש לו או סייע בידו לביצוע עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים (עבירת פשע); (ב) המבטח לא יהיה חב בתשלום כלשהו לפי הפוליסה בשל חבות שבחוזה שאינו הפוליסה.
[6] ראו סעיף 4 לתקנות.
עו"ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל.
עו"ד יניר הראל מתמחה במימוש זכויות בקשר עם תביעות נפגעי תאונות דרכים.
עו"ד יניר הראל הינו מחבר הספר המוביל "דיני הראיות בתביעות ביטוח ופלת"ד".
משרד יניר הראל ושות' הינו בעל הצלחות מוכחות וניסיון רב בטיפול בתביעות נפגעי תאונות דרכים.
יניר הראל ושות׳ משרד עורכי דין ונוטריון
מובילים בהשגת פיצויים מרביים ומומלצים בעקביות
תביעות ביטוח, תאונות דרכים ומסחרי
הצלחות מוכחות וניסיון רב
רח' יגאל אלון 94 תל אביב 6789156
קומה 20 מגדלי אלון 2
טל': 03-7765017 פקס: 03-7765018
דוא"ל: office@yhc-law.co.il
© כל הזכויות שמורות