---

האם "שוד דרכים" מהווה תאונת דרכים

---

עודכן לאחרונה ב־09:00, 15 ביולי 2017.

השתלטות הנוסע על הרכב

בשעת לילה נהג אדם ברכבו ואסף אליו נוסע מזדמן. בשלב מסוים במהלך הנסיעה השתלט הנוסע על הרכב תוך שהוא דוחק את הנהג ממושב הנהג. בניסיון למנוע את ההשתלטות נאחז הנהג בדלת הרכב כשפלג גופו העליון מחוץ לרכב, אך נפל לקרקע בעוד שהנוסע המזדמן נמלט עם הרכב. כתוצאה מהאירוע האמור נפגע הנהג והגיש תביעה כנגד מבטחת החובה של הרכב וכנגד קרנית ועלתה השאלה האם מקרה זה מהווה תאונת דרכים.

החזקה הממעטת שבסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מחריגה מהגדרתה של 'תאונת דרכים' 'תאונה' שהתרחשותה לא הייתה מקרית, כי אם מעשה מכוון. החזקה ביקשה להציב את "המבחן התעבורתי" בלב הגדרת חוק הפיצויים ל'תאונת דרכים' ולהחליף בכך את המבחן הייעודי והמרחיב שנתן בית המשפט לנוסח המקורי של חוק הפיצויים.

---

---

שימוש ברכב למטרות תחבורה

על פי עמדה זו ההשקפה הינה כי אין להטיל על ציבור הנהגים את הנטל לבטח סיכונים שאינם סיכונים טיפוסיים לשימוש ברכב לצרכי תחבורה. רק תאונות שנסיבות התרחשותן הינן בשל שימוש טיפוסי ברכב למטרות תחבורה יוכרו כ'תאונת דרכים' בעוד במקרים שבהם הרכב משמש ככלי לגרימת נזק ולא לייעודו התחבורתי, לא ניתן יהיה להגדיר אירוע כתאונת דרכים המזכה בפיצויים על פי חוק הפיצויים.

"שוד דרכים" אינו אירוע שכיח

בית המשפט קבע כי "שוד דרכים" אינו בגדר אירוע שכיח וסיכון טבעי המתלווה לתנועה בדרכים. במילים אחרות – אין המדובר בסיכון הנובע באופן רגיל מהשימוש ברכב למטרות תחבורה. במקרה הנדון נקבע כי מטרתו הברורה של הנוסע המזדמן (אותה גם השיג) הייתה לגנוב את הרכב. בתוך כך, דחק את הנהג מתוך מושב הנהג ואילו זה במהלך המאבק נתלה על דלת הרכב עד אשר נפל ונחבט בקרקע. המניע הסופי של הטרמיפסט היה אמנם גניבת הרכב אך מניע זה אינו עומד לבדו, שכן לקדמו היה עליו לפגוע בנהג וזאת עשה בכוונה ברורה.  נקבע כי כי רצון להפיל אדם התלוי מבחוץ לרכב נוסע שקול לרצון לפגוע באותו אדם. אשר על כן בנסיבות המקרה נקבע כי אין מדובר בתאונת דרכים.

ע"א 1510-09 קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד נ' יוסף בר ששת ואח'

---

תאונת דרכים –  חזקה ממעטת – "שוד דרכים" האם מהווה תאונת דרכים

---

---

---