---

"הראל" חויבה בריבית מיוחדת בגין פיצוים בשל אובדן כושר עבודה

---

עודכן לאחרונה ב־12:26, 30 במרץ 2019.

תשלום בגין ביטוח אובדן כושר עבודה

ביה"ש השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה את תביעתו של עו"ד שנפגע במהלך עבודתו. נקבע כי נוכח התנהלותה של חברת הביטוח שלמרות שלא חלקה בנוגע לחלק מסכום תגמולי הביטוח, היא נמנעה מלשלם בחוסר תום לב באופן שמצדיק לחייב אותה בריבית מיוחדת.

---

בספטמבר 2014 הגיש המבוטח, עורך דין במקצועו, תביעת ביטוח אובדן כושר עבודה כנגד חברת הביטוח הראל בבקשה לתשלום תגמולים בשל אי כושר עבודה על פי פוליסת הביטוח. האירוע בגינו הוגשה התביעה היה תאונת עבודה שהתרחשה כשנה קודם לכן כאשר התובע ביקר בנכס בו טיפל כעורך דין, נפל ונחבל.

במסגרת תביעתו הגיש התובע חוות דעת רפואית לפיה נגרמו לו נכויות בשיעור משוקלל של 34%. חברת הביטוח הסכימה כי לתובע נכות בשיעור כ- 23% אולם מתוך נכות זו ייחסה 5% לצלקת אסתטית בגינה בהתאם לפוליסה קיימת החרגה.

לאור המחלוקת בין הצדדים מינתה השופטת נעם חת-מקוב מומחה מטעם בית המשפט שקבע כי לתובע נותרה נכות אורתופדית צמיתה בשיעור 15% ונכות נוירולוגית צמיתה בשיעור 5%. בנוסף, קבע המומחה כי לתובע נותרה נכות קוסמטית צמיתה בשיעור 5% בגין צלקת ניתוחית.

המומחה הוסיף כי לתובע גם נכויות זמניות בשיעור 100% למשך שלושה חודשים מיום התאונה. לדבריו,התובע שב באופן חלקי לעבודתו לאחר כשלושה שבועות ממועד הניתוח שעבר, וזאת למשך כשלוש ארבע שעות ביום בלבד אולם נמנע מהופעות בבית המשפט. על כן, הותיר המומחה לשיקול דעת אם יש מקום לצמצם את תקופת אי הכושר המלא בגין התנהלות זו של התובע. המומחה לא קבע בחוות דעתו מהו אי הכושר החלקי שהוא סבור שיש לייחס לתובע בתקופה זו.

עוד עולה כי הנתבעת הגישה תצהיר בו טענה כי שילמה לתובע את התגמולים בגין אי הכושר הזמני ובגין נכות צמיתה של 19%. לאחר בירור עלה כי הנתבעת שילמה לתובע רק בגין אי הכושר הזמני. הנתבעת טענה כי עומדת לה זכות קיזוז של סכום זה מסכום התגמולים בגין הנכות הצמיתה וזאת לאור קביעת המומחה שמונה. שכן, בהתאם לתנאי הפוליסה "אי כושר זמני" הוא בין היתר "אי יכולת להתמסר" למשלח היד של הנפגע "באורח מלא או חלקי". מכאן לטענת הנתבעת שאם עלה מחוות דעת המומחה שהתובע התמסר למשלח ידו באופן חלקי בתקופה מסוימת, הרי שלפי תנאי הפוליסה הוא אינו זכאי לתגמולי ביטוח בגין אי כושר מלא באותה תקופה.

---

---

רק בהמשך הודיעה הנתבעת כי היא מוותרת על זכות הקיזוז ובמסגרת זו הודיעה כי היא שלחה לתובע שיק בגין התגמולים המגיעים לו עבור נכות צמיתה של 19%. לטענתה, במקרה שבית המשפט יחייב אותה בסכום כלשהו, עדיין עומדת לה זכות קיזוז.

אלא שלטענת התובע נוכח התנהלות חברת הביטוח יש לחייב אותה בריבית מיוחדת מאחר שבמכוון ותוך התעמרות בו לא שילמה לתובע את התגמולים שאינם שנויים במחלוקת משך זמן רב.

בפתח הכרעתה, דחתה השופטת את תביעת התובע לתגמולים בגין הצלקת וזאת נוכח קביעת המומחה שמונה כי מדובר בנכות קוסמטית ולא תיפקודית. מכאן פנתה השופטת לבחון את הסוגיה בנוגע לאי הכושר הזמני של התובע. בהקשר זה היא מצאה כי הנתבעת, שילמה לתובע תגמולי ביטוח אובדן כושר עבודה בגין אי כושר זמני מלא משך שלושה חודשים.

אלא שהשופטת דחתה טענת הקיזוז של הנתבעת. לדבריה, מומחה בית המשפט הותיר לשיקול דעת בית המשפט את השאלה אם יש מקום להכיר בשלושה חודשי אי כושר מלא של התובע, או שמא יש להפחית מתקופה זו.

במקרה זה השופטת הסבירה כי היות שהמומחה מטעם בית המשפט לא נחקר על חוות דעתו, במסגרת הסכמה דיונית של הצדדים, וכן לאור העובדה שהתובע לא נשאל מה מסר למומחה ומה בפועל עשה במשרד בתקופת אי הכושר המלא, לא התברר כיצד בדיוק קבע המומחה את שקבע. לגישת השופטת, גם אם ניתן להניח כי נוכח הדברים שנאמרו על ידו, לא היה מדובר באי כושר עבודה של 100%, אין בידי בית המשפט נתונים עובדתיים או רפואיים כדי לקבוע שיעור אי כושר נמוך יותר.

"בהעדר נתונים ומשנראה כי הנטל בעניין זה רובץ על הנתבעת, שכן המומחה מטעם בית המשפט בהתאם לסוג הפציעה וחומרתה קבע לתובע אי כושר מלא למשך שלושה חודשים, אין מקום לשנות מקביעתו זו של המומחה" סיכמה השופטת בפסק הדין.

חברת הביטוח נהגה שלא כדין

נותר אם כן לשופטת לבחון אם יש מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובע ריבית מיוחדת. היא הסבירה כי בהתאם לחוק חוזה הביטוח מבטח שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם בית המשפט יחייבו בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי עשרים מן הריבית הקבועה.

אלא שלאחר בחינת טענות הצדדים סברה השופטת כי הנתבעת נהגה שלא כדין כשלא שילמה לתובע במשך תקופה ארוכה את תגמולי אובדן כושר העבודה שלא היו שנויים במחלוקת לשיטתה, בגין הנכות הצמיתה.

כפי שעלה מחומר הראיות, הנתבעת שילמה לתובע במאי 2014 סכום של 18,648 ₪ בגין אבדן כשר זמני. כבר בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי שילמה לתובע תגמולי ביטוח בגין נכות צמיתה בשיעור של 19%, ובתצהירה חזרה על טענה זו. רק לאחר שהתובע טען כי לא קיבל כל תשלום בגין הנכות הצמיתה, בדקה זאת הנתבעת ואישרה כבר בדיון כי לא בוצע תשלום לתובע.

רק ביולי 2017, הודיעה הנתבעת לבית המשפט כי נפלה טעות בתצהירה כשנאמר בו כי התגמולים בגין הנכות הצמיתה שולמו לתובע. הנתבעת הודיעה באותה הודעה כי "בימים אלו יועבר תשלום בגין 19% נכות ….". אך בפועל, היא לא פעלה באופן מיידי ותחילה ניסתה להציע לתובע לקזז מהסכום שחיבת את התשלום בגין האי כושר הזמני, ורק לבסוף, הנתבעת החליטה שלא לקזז וצירפה שיק על סכום של 48,122 ₪.

עוד עולה כי הנתבעת בטרם הגשת התביעה סברה כי לתובע נכות צמיתה של 19% בגינה הוא זכאי לתגמולים ורק בעקבות הגשת התביעה וצירוף חוות דעת מומחה מטעם התובע לפיה לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 34%, הגישה הנתבעת חוות דעת מטעמה לפיה לתובע נותרה נכות צמיתה של 10% בלבד.

לא ברור אם כן, מדוע לא שילמה הנתבעת לתובע את הסכום שלא היה שנוי במחלוקת עוד לפני הגשת התביעה, במועד הקבוע בחוק. הנתבעת  לא נתנה כל  סביר לכך שלא שילמה לתובע את הסכום שלשיטתה לא היה שנוי במחלוקת עוד לפני הגשת התביעה.

בנסיבות אלה מצאה השופטת לנכון לחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת על פי החוק בשיעור חלקי וזאת ממועד הגשת כתב התביעה בסך של 8,000 ₪. במקביל דחתה כאמור השופטת את טענת הנתבעת כי היא רשאית לקזז סכומים שלכאורה שילמה ביתר בגין אי כושר זמני. הנתבעת חויבה בנוסף לשאת בהוצאות שכ"ט עו"ד בסכום של 7,500 ₪ וכן הוצאות משפט.

תא (ב"ש) 55245-09-14  ג.א. נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

---

עו"ד יניר הראל מתמחה בייצוג מבוטחים במסגרת תביעות ביטוח ומוביל בטיפול במימוש זכויות מבוטחים בקשר עם תביעות אובדן כושר עבודה. עו"ד יניר הראל וצוות המשרד מטפלים במלוא ההליכים המשפטיים הנדרשים לצורך מימוש זכויות מבוטחים המצויים באובדן כושר עבודה.
עו"ד יניר הראל הינו מחבר הספר "דיני הראיות בתביעות ביטוח ופלת"ד" וכותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל. משרד עורכי דין יניר הראל ושות' מוביל בטיפול בתביעות ביטוח ומומלץ ע"י לקוחות לטיפול בהגשת תביעת אובדן כושר עבודה. הצטרפו גם אתם לקהל הלקוחות המרוצה של משרדנו. 

---

---