• רביעי  ט"ז סיון התשע"ט  19.06.2019
  • רחוב יגאל אלון 94 תל אביב 6789156 מגדלי אלון 2 קומה 20
  • לתיאום פגישה: 072-3317517
חותם אמינות
תפריט

תביעת רשלנות רפואית עקב העדר הסכמה מדעת

yanir@yhc-law.co.il
13.12.2016, 15:14 · מדור רשלנות רפואית · נקרא 1,671 פעמים

תמונת נושא עבור תביעת רשלנות רפואית עקב העדר הסכמה מדעת

לא קיבל הסבר על הטיפול הרפואי

צוות רפואי חייב לספק למטופל מידע מלא על הטיפול הניתן לו והפרת חובה זו נחשבת לרשלנות רפואית וניתן לתבוע בשל כך פיצויים

רשלנות רפואית מוגדרת כמצב שבו רופא או איש מקצוע בתחום הרפואה לא פעל כלפי מטופל כפי שמצופה מרופא או ממטפל סביר לפעול. הדבר עשוי להתבטא באבחון שגוי ביחס למצבו הרפואי של המטופל, במתן טיפול בלתי-הולם ועוד.

בתי-המשפט קבעו זה מכבר, כי גם מניעת מלוא המידע הרפואי הרלוונטי ממטופל נחשבת לרשלנות רפואית. הכוונה היא למקרים בהם מטופל לא קיבל הסבר על הטיפול הרפואי שהוא עומד לקבל או קיבל הסבר חלקי בלבד, ולכן לא נתן "הסכמה מדעת" לטיפול.


לקבלת ייעוץ ראשוני בנוגע לתביעת רשלנות רפואית - שלחו פרטים:


הפסיקה נוטה להתייחס בחומרה למקרים כאלה, נוכח הוראות חוק זכויות החולה, הקובעות, כי "לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך הסכמה מדעת". עוד קובע החוק, כי "לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע".

פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה

לפי הפסיקה, מטופל שמונעים ממנו מידע רפואי רלוונטי, ניזוק מעצם העובדה שנשללה ממנו האפשרות להסכמה מדעת לטיפול ומעצם הפגיעה באוטונומיה שלו. לכן, העדר הסכמה מדעת מהווה עילה עצמאית לתביעת רשלנות רפואית, שעשויה לזכות את המטופל בפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה, גם אם לא נגרם לו נזק נוסף בעקבות הטיפול וגם אם לא הייתה רשלנות בטיפול עצמו.

על-מנת לזכות בפיצויים, המטופל לא חייב להוכיח כי היה מסרב לטיפול, אילו היה בידו כל המידע הנדרש. עם זאת, כאשר המטופל מוכיח כי לא היה מסכים לטיפול, הוא זכאי לפיצוי לא רק בגין פגיעה באוטונומיה, אלא גם בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהטיפול, אפילו אם הטיפול לא היה רשלני.

לא הוסברו הסיכונים בניתוח אף

לפני מספר שנים פסק בית-משפט השלום בתל-אביב פיצויים בסך של כ-180 אלף ש"ח למטופלת שעברה שלושה ניתוחי אף, בעקבותיהם נותרה עם אף עקום ועם קשיי נשימה. רובו של הפיצוי: מאה אלף ש"ח, נפסק בגין עוגמת הנפש שנגרמה למטופלת ובגין העדר הסכמה מדעת מצדה לניתוח הראשון שבוצע בה.

באותו מקרה, המטופלת קיבלה את המלצתו של מנתח פלסטי לעבור ניתוח לתיקון מחיצת האף, אחרי שנחבלה באפה והחלה לסבול מקשיי נשימה. באותה הזדמנות החליטה לעבור גם ניתוח אסתטי באפה. בפועל בוצע בה ניתוח אסתטי בלבד, שלא כלל תיקון של מחיצת האף, ואת שני הניתוחים הנוספים עברה בעקבות ליקויים בניתוח הראשון וסיבוכים שנבעו ממנו.

בפסק-דינו קיבל בית-המשפט את שתי טענותיה העיקריות של המטופלת. ראשית, נקבע, כי הרופאים שניתחו אותה ביצעו את הניתוחים באופן רשלני. שנית, נקבע כי לא הוסבר למטופלת כי הניתוח הראשון יהיה אסתטי בלבד ולא הוסברו לה הסיכונים המיוחדים הכרוכים בניתוח כזה, נוכח מצבו הרגיש של אפה. עוד נקבע, כי הוכח שהמטופלת לא הייתה מסכימה לעבור את הניתוח הראשון לו הייתה מודעת לטיבו ולסיכונים הכרוכים בו.

לפיכך, נפסקו למטופלת פיצויים גם בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהניתוח וגם בגין עצם הפגיעה באוטונומיה שלה, כתוצאה מכך שלא נתנה הסכמתה מדעת לניתוח.

מיליון וחצי ש"ח פיצויים בעקבות כריתת יד

במקרה אחר, כאבים מתמידים במרפק הימני הובילו מטופל לעבור ניתוח שבו נכרת חלק ממרפקו. בעקבות הניתוח הדרדר מצבה של ידו הימנית וכעבור חמש שנים היה צורך לקטוע אותה. עקב כך הגיש המטופל תביעה נגד בית-החולים בו בוצע הניתוח, בטענה כי ההרדמה והניתוח בוצעו באופן רשלני. כמו כן, טען כי לא הוסבר לו על הסיכון הכרוך בניתוח ולכן לא נתן הסכמה מדעת לניתוח.

בתחילה הגיע התיק לבית-המשפט המחוזי, שם נדחתה טענתו של המטופל בדבר רשלנות בהרדמה ובניתוח, ונקבע כי הפגיעה בידו של המטופל נבעה מסיבוך נדיר שלא ניתן היה למנוע אותו. עם זאת,  בית-המשפט קיבל את הטענה בדבר העדר הסכמה מדעת וקבע כי לא הוסבר למטופל על האפשרות כי יתרחש הסיבוך הנדיר שאירע בניתוח, וכי המטופל לא היה מסכים לעבור את הניתוח לו היה מודע לסיכון הכרוך בו. על כן, נקבע, כי יש קשר סיבתי בין העדר ההסכמה מדעת לבין הנזקים שנגרמו למטופל, ונפסקו למטופל פיצויים בסכום של מיליון וחצי ש"ח על נזקיו.

בית-החולים הגיש ערעור לבית-המשפט העליון על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, אך הערעור נדחה. המשפט העליון קבע, כי הסיבוך שאירע בניתוח הוא תופעה ש"עלולה להפוך פרוצדורה פשוטה יחסית לאסון מבחינתו של המטופל", ולכן היה מקום לספר למטופל על סיכון זה.

חובת גילוי מוגברת בטיפולים אלקטיביים

החובה לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל חלה גם בטיפול מציל חיים וגם בטיפול שאינו הכרחי מבחינה רפואית, כגון ניתוח אסתטי. עם זאת, הפסיקה קבעה, כי כאשר מדובר בטיפולים אלקטיביים, כלומר כאלה שאינם דחופים והכרחיים, חלה חובת גילוי מוגברת על הגורמים הרפואיים.

הנימוק לכך הוא שטיפולים אלקטיביים אינם מתבצעים תחת לחץ זמן ולעיתים ההחלטה לבצעם מושפעת מאינטרסים כלכליים של המטפלים. לכן, יש להקפיד במיוחד שהמטופל יקבל את מלוא המידע על הטיפול ושהמידע לא יושפע משיקולים כלכליים בלתי-ענייניים.

הדבר הודגש, למשל, בפסק-דין שניתן בעניינו של מטופל שעבר ניתוח לייזר לטיפול בקוצר הראייה שלו. אחרי הניתוח נוצר דימום ברשתית עינו השמאלית של המטופל והוא לקה בעיוורון בעין זו. בית-המשפט המחוזי קבע, כי המטופל אמנם חתם על טופס הסכמה לניתוח, אך הטופס לא הוסבר לו ולא צוינו בפניו הסיכונים המיוחדים הכרוכים בניתוח עבור בעלי קוצר ראייה גבוה, כמוהו, ולכן לא התאפשר לו לתת הסכמה מדעת לניתוח. בית המשפט הדגיש כי מדובר בניתוח אלקטיבי, שלא היה חיוני להצלת חיים ולכן חלה על הגורמים הרפואיים חובת גילוי מוגברת במקרה זה.

עוד נקבע, כי קיים קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי מצד המרפאה לבין נזקי המטופל, ולכן נפסקו למטופל פיצויים בסכום של 450 אלף שקלים. בעקבות ערעור שהגישה המרפאה, אישר בית-המשפט העליון את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.

עורך דין יניר הראל מתמחה בנזיקין ודיני ביטוח ומטפל בתביעות נגד גורמי נזק וחברות ביטוח. עו"ד יניר הראל וצוות המשרד מטפלים במלוא ההליכים הנדרשים לצורך מימוש זכויות נפגעים ומבוטחים לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף ורכוש. משרד עורכי דין יניר הראל ושות' מתמחה במימוש זכויות מבוטחים ונפגעי תאונות. עו"ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל.


רשלנות רפואית – הסכמה מדעת – עילת תביעה – פיצויים בגין נזק גוף



קבלו ייעוץ משפטי ראשוני לבירור זכויותיכם:

דלג למרכז העמוד (מקש s) דלג לעמוד יצירת קשר (מקש 7) דלג לעמוד מפת האתר (מקש 8) דלג לעמוד נגישות (מקש 9)