בפרשת א. י. ואח' נ' מ. ס. ואח' התובע הגיע בשנת 2006 אל חנות לאספקת אביזרי חשמל של הנתבעת על מנת להיפגש עם אחד ממנהליה ולדון באופן פירעון חוב אשר החברה שבבעלותו חבה. בערבו של אותו יום נלקח התובע לחדר מיון בבית החולים כשהוא חבול בחלקי גוף שונים וזאת לאחר ששעה קלה לפני כן הוא הגיש במשטרה תלונה על כליאת שווא ותקיפה. כעבור כחודש הוא פנה למוסד לביטוח לאומי אשר הכיר בהתרחשות כתאונת עבודה וקבע לו שיעורי נכות, לאחר שבדק את התובע והוצגה בפניו חוות דעת אשר קבעה נכות צמיתה בתחום הפסיכיאטרי. בהתאם שולמו לו גמלאות על-פי חוק הביטוח הלאומי.
בחלוף שבע שנים הגישו התובע והביטוח הלאומי תביעה נגד הנתבעים לפיצוי בגין נזקי גוף ולשיבוב לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי. בתביעה נטען כי הנתבעים הם אשר גרמו לפגיעות בתובע וביצעו כלפיו את עוולת התקיפה.
לקבלת ייעוץ ראשוני בנוגע לפיצוי עקב תקיפה - שלחו פרטים:
הוכחת עוולת התקיפה
בית המשפט קבע כי על תובע להוכיח את התקיימות יסודות העוולה של תקיפה. עוולת התקיפה שבסעיף 23 לפקודת הנזיקין כוללת שלושה יסודות מצטברים: הראשון, שימוש בכוח נגד גופו של אדם; השני, השימוש בכוח נעשה במתכוון; והשלישי – ללא הסכמתו של אותו אדם. יסוד הכוונה בעוולת התקיפה פירושו שתהא אחריות אם התוקף צפה שמעשהו יביא למגע פיזי בגופו של הנתקף ושרצה בתוצאה זו. במקרה הנוכחי, הוכחו כל יסודות עוולת התקיפה במעשה שבוצע כלפי התובע.
אחריות לנזקים
בית המשפט הוסיף כי על-פי סעיף 13 לפקודת הנזיקין, חברה עשויה לחוב בנזיקין מכוח אחריות שילוחית למעשה של עובד שלה שאינו אורגן שלה ולחברה קמה אחריות ישירה (ולא שילוחית) למעשה עוולה, כאשר מעשה כזה מבוצע על-ידי אורגן שלה. על האורגנים של חברה נמנים האסיפה הכללית של בעלי המניות, הדירקטוריון, המנהל העיסקי והמנהל הכללי. הנתבע, בתפקידו כמנהל, היה, אורגן של החברה. לפיכך, אף לחברה קיימת אחריות לביצוע עוולת התקיפה במקרה האמור ולא רק לאותו מנהל אשר תקף את התובע.
המידע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני עם עורך דין ומהווה מידע כללי בלבד.
בכל מקרה פרטני יש לפרט את מלוא עובדות המקרה בפני עורך דין המתמחה בתחום ולקבל את חוות דעתו המשפטית.