• רביעי  ט"ז סיון התשע"ט  19.06.2019
  • רחוב יגאל אלון 94 תל אביב 6789156 מגדלי אלון 2 קומה 20
  • לתיאום פגישה: 072-3317517
חותם אמינות
תפריט

"כלל" תפצה תלמיד שנפגע בבית הספר מכוח פוליסת ביטוח


תמונת נושא עבור "כלל" תפצה תלמיד שנפגע בבית הספר מכוח פוליסת ביטוח

"כלל" תפצה מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים

תלמיד תבע את חברת הביטוח כלל בשל תאונה שארעה לו בזמן לימודיו. ביהמ"ש קיבל את התביעה למרות טענת התיישנות, מאחר שחברת הביטוח הודתה קודם לכן בזכות התלמיד לפיצויים.


כ-7 שנים לאחר פציעתו בכתף של הצעיר, הוגשה תביעה כנגד חברת הביטוח "כלל" במטרה לקבל תגמולים בהתאם לפוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים. אלא ש"כלל" ניסתה להתחמק מתשלום בטענה להתיישנות התביעה. בית משפט השלום באילת דחה טענה זו לאחר שימוש בחריג בחוק וחייב את הנתבעת בתשלום התגמולים בהתאם לאחוזי הנכות.

באפריל 2006 השתתף הצעיר שהיה כבן 15 במשחק כדור יד שנערך מטעם בית הספר בו למד ובמהלכו נפגע בכתפו. כשלוש שנים לאחר מכן נבדק ע"י מומחה מטעמו שקבע כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 30% לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי.

הנפגע פנה לחברת הביטוח "כלל", שהנפיקה לו במועד הרלוונטי פוליסת תאונות אישיות לתלמידים, בדרישה לקבלת תגמולים בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו. ואולם החברה סירבה לקבל את מסקנות חוות הדעת מטעמו, והוסכם, לאחר דין ודברים, על בדיקה נוספת אצל מומחה.

המומחה שהוסכם בדק את התובע בפברואר 2011 והעריך את נכותו האורטופדית הצמיתה בשיעור של 15%, זאת עקב פריקות כתף חוזרות. עם זאת, הוסיף וקבע כי במידה וינותח בהצלחה, תקטן נכותו ל- 5%. בתאם לכך שלחה חברת הביטוח מכתב להורי הצעיר ובו צויין כי לאור מסקנות חוות הדעת, ישולם לו פיצוי בהתאם לנכות בשיעור המוקטן, כלומר- 5%.

בתגובה, השיב אביו של הצעיר כי בנו לא עבר את הניתוח וכי אין בכוונתו לעבור  את הניתוח "מפאת הסיכון להחמרת המצב" – סיכון המוכר לו כפיזיוטרפיסט מקצועי. אי לכך עמד על קבלת מלוא תגמול הביטוח עפ"י שיעור הנכות המלא של 15%.


שלחו פרטים לקבלת ייעוץ ראשוני בנוגע לתביעת ביטוח תאונות אישיות:

משרד ראשי: רח' ז'בוטינסקי 2 רמת גן  סניף חיפה: רח' סוקולוב 18 חיפה.


לאחר שיגור המכתב, ניסה האב לנהל משא ומתן עם הנתבעת אך משלא צלח, לאחר ניסיונות מרובים לקבלת עמדתה של חברת הביטוח, הוגשה תביעת הביטוח ב- 2012 לבית משפט השלום באילת.

אלא שלטענת הנתבעת, תביעת הביטוח התיישנה שכן במועד הגשתה מלאו לתובע 21 שנים וחודשיים בעוד שתקופת ההתיישנות מסתיימת בחלוף 3 שנים מן המועד בו מלאו לצעיר 18 שנה. אלא שהתובע טען מנגד כי חל בנדון סעיף 9 לחוק ההתיישנות המהווה חריג מתקופת ההתיישנות, משיש לראות במכתבה של הנתבעת, חברת הביטוח, משנת 2011 כהודאה בקיום הזכות של התובע.

בתגובה טענה הנתבעת כי יש לראות במכתבה כמכתב שנועד לצרכי משא ומתן בלבד, כשעל פי הפסיקה אין בו כדי להוות הודאה בזכות. ובסה"כ מדובר בהצעת  פשרה בלבד והכל כפי שצוין בכותרת המכתב "מבלי לפגוע בזכויות ,מבלי להודות באחריות ומבלי לפגוע בטענת ההתיישנות".

הנתבעת טענה אף לגופו של עניין וטענה כי התובע לא פעל באופן סביר על מנת להקטין את נזקו כנדרש ממנו כאשר לא רצה לעבור את הניתוח שישפר את מצבו ולפיכך היא מנועה מלשם לו על עבור אחוזי הנכות שהניתוח יכול לתקן.

תביעת הביטוח לא התיישנה

השופטת  רות אטדגי-פריאנטה נדרשה לשאלה האם יש להחיל במקרה הנוכחי את סעיף 9 לחוק, הקובע: "הודה הנתבע, בכתב או בפני ביהמ"ש, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה". כאשר בעניין זה הסבירה השופטת כי "הזכות" לו טוען התובע הינה המכתב ששלחה חברת הביטוח.

לדברי השופטת הנתבע אינו חייב להודות בזכותו הקונקרטית של התובע לסעד מסוים, ודי לו שיודה בעובדות המבססות את זכותו הקונקרטית של התובע כדי לקבוע שחל החריג בעניין ההתיישנות ולפיכך, בנסיבות אלה כאשר הנתבעת שלחה את המכתב, הרי שמדובר בהודאה בזכותו של התובע ולכן התביעה לא התיישנה.

מכאן פנתה השופטת לטענות בעניין הקטנת הנזק. אלא שלאחר עיון מעמיק בטענות הצדדים סברה השופטת כי במקרה שלפניה, הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכחת הטענה כי התובע לא עשה באופן סביר להקטין את נזקו כנדרש ממנו בעניין אי ביצוע הניתוח שהומלץ.

לדבריה, אומנם לניתוח ישנם שיעורי הצלחה גבוהים אלא שעם זאת, לשיטתה, המומחה בחוות דעתו לא פירט את הסיכונים הגלומים בעריכת הניתוח כאשר לדבריה, "האינפורמציה כפי שנמסרה בחות הדעת הינה תמציתית ולאקונית". משכך, קבעה כי די בכך כי לתובע אין כל מודעות ביחס לסיכונים כדי לשלול את מחויבותו לעבור את הניתוח.

"השאלה היחידה הינה כנות החלטתו שלא לעבור ניתוח והאם מדובר בחשש "מפוברק" שנוצר לצורך המשפט" כתבה השופטת ומצאה כי לאור העובדה כי חלפו למעלה מ- 7 שנים מאז הפגיעה, ולמעלה משנתיים מאז ניתנה ההמלצה לניתוח ולאור נימוקי התובע, היא סבורה כי לא ניתן לומר כי קיים חשש ל"פיברוק" ויש לכבד את סירובו של התובע.

לפיכך, קיבלה השופטת את התביעה במלואה, ובהעדר מחלוקת ביחס לבסיס חישוב הפיצויים על פי פוליסת הביטוח, כאשר סכום הפיצוי המקסימלי הקבוע בו  עומד על סך 439,314 ש"ח, חייבה השופטת את המבטחת לשלם לתובע, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו (15%) ובסך הכל 65,786 ש"ח בתוספת  הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ש"ח.

תא"מ 32727-05-12 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

עורך דין יניר הראל מתמחה בנזיקין ודיני ביטוח ומטפל בתביעות נגד גורמי נזק וחברות ביטוח. עו"ד יניר הראל וצוות המשרד מטפלים במלוא ההליכים הנדרשים לצורך מימוש זכויות נפגעים ומבוטחים לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף ורכוש. עו"ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל. משרד עורכי דין יניר הראל ושות' מתמחה במימוש זכויות מבוטחים ונפגעי תאונות.



קבלו ייעוץ משפטי ראשוני לבירור זכויותיכם:

דלג למרכז העמוד (מקש s) דלג לעמוד יצירת קשר (מקש 7) דלג לעמוד מפת האתר (מקש 8) דלג לעמוד נגישות (מקש 9)