---

טענות מרמה וזיוף בתביעות תאונות דרכים

---

עודכן לאחרונה ב־05:10, 24 ביוני 2022.

מרמה באשר לשיעור הנזק

סוגיה חשובה בקשר עם תביעות לפי חוק הפיצויים הינה מרמה באשר לשיעור הנזק, להבדיל ממרמה הנוגעת לעצם קיום התאונה. לא פעם, תובעים שאכן נפגעו בתאונת דרכים, מנסים להונות את חברות הביטוח באשר להיקף הנזק שנגרם באותה תאונה. הונאה זו עשויה להתבטא, בין היתר, בהגשת נתונים כוזבים ביחס להכנסות הנפגע עובר לאירוע התאונה וזאת במטרה לזכות בפיצוי גבוה יותר בגין הפסדי השתכרות. בהקשר זה יש להבחין בין טענת מרמה לבין טענת זיוף, שכן הזהות של הצד הנושא בנטל השכנוע משתנה בהתאם לסוג הטענה (מרמה או זיוף). כך לדוגמה, בעניין שהתברר בבית המשפט טענה חברת הביטוח כי אין להסתמך על דיווחי ההכנסה אשר הוגשו על ידי התובעת (אלמנת המנוח שנהרג בתאונת דרכים) לצורך הוכחת הכנסות המנוח עובר לקרות תאונת הדרכים, וזאת מכיוון שמדובר בדו"ח שמקורו בנתונים שזויפו על ידי האלמנה*. בית המשפט נדרש אפוא לקבוע על מי נטל השכנוע באשר לטענה כי המסמכים בדבר הכנסות המנוח הינם פיקטיביים ונועדו לצרכי משפט בלבד. לצורך כך, ציין בית המשפט, יש לבחון האם טענה זו של חברת הביטוח הינה בגדר טענת זיוף או בגדר טענת המרמה. לבחינה זו חשיבות רבה מבחינת נטלי השכנוע והראיה, שכן – אם מדובר בטענת זיוף, אזי נטל השכנוע באמיתות המסמך מוטל על הצד המציג את המסמך**; במילים אחרות – נטל השכנוע אינו מוטל על הצד הטוען לזיוף. על מנת להרים נטל שכנוע זה, די בהבאת ראיות לכאורה אשר לא נסתרו על ידי הצד השני. לעומת זאת, אם מדובר בטענת מרמה, הרי שנטל ההוכחה כולו (נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע) מוטל על כתפי טוען הטענה***. לא זו אף זו – נטל הוכחת טענת המרמה הינו נטל מוגבר.

בסוגיות משפטיות כבדות משקל אלו חשוב להתייעץ עם עורכי דין תאונות דרכים אשר בקיאים בסוגיית נטל הראיה בטענת מרמה.

---

---

נטל השכנוע בטענת מרמה וזיוף

בית המשפט מוסיף ומציין כי על מנת לבחון כיצד יש להרים את נטל השכנוע, דהיינו, אלו עובדות טעונות הוכחה מקום בו נטענת טענה מרמה או זיוף, יש לפנות להגדרות של מונחים אלו בחוק העונשין. בסעיף 414 לחוק העונשין הוגדרו המונחים 'מרמה' ו'זיוף', באופן הבא:

"מרמה" – טענת עובדה בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו"לרמות" – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;
"זיוף" – אחת מאלה:

(1)         עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
(2)         שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;
(3)         חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני".

מלשון החוק עולה, כי טענת המרמה נוגעת לטענה של עובדות בידיעה שאינן אמת, והאדם המרמה הינו זה הטוען טענת מרמה בכוונה להביא אדם למעשה או מחדל. בשונה מכך, טענת הזיוף עניינה ביצירה או שינוי של מסמך, העשוי לשמש כראיה, באופן שיראה כמסמך אחר. באשר להגדרת המרמה כותב יעקב קדמי בספרו "על הדין בפלילים", כך:

"לעניין היסוד העובדתי – הריהו מבטא את ה'טענה הכוזבת' גופא. ואילו לעניין היסוד הנפשי – הריהו מבטא: את 'ידיעתו' של המרמה על דבר היות הטענה כוזבת; או את העדר האמון מצדו באמיתות הטענה. הכל כאמור בהגדרה שבסעיף 414.". ביחס להגדרת הזיוף עומד קדמי על תנאי יסודי, והוא "אומר שקר על עצמו": "סיכומו של דבר, יש להבחין בין עריכת מסמך 'כוזב', לבין עשיית מסמך 'מזוייף': עריכת מסמך שתוכנו כוזב, אך אינו מתיימר להיות מסמך 'אחר' ממה שהוא באמת – אינה מהווה 'זיוף'; ומסמך שתוכנו כוזב – אך אינו אומר שקר על עצמו – אינו מסמך 'מזויף'". "ויודגש: הדרישה שהמסמך יהיה דובר שקר על עצמו, הינה דרישת יסוד – לכל חלופותיה של עבירת הזיוף"****.

יוצא אם כן, מסכם בית המשפט, כי לא ניתן לומר שטענת חברת הביטוח הינה בגדר טענת זיוף, ועל כן נטל השכנוע מוטל על כתפי התובעת, זאת מאחר שהמסמך אינו נחזה להיות מסמך אחר. לפיכך יש לקבוע כי הטענה כנגד מסמך זה, הינה טענת מרמה, והנטל להוכחת הטענה מוטל על כתפי חברת הביטוח. במקרה דנן, חברת הביטוח לא הביאה כל ראיה להוכחת טענת המרמה, ומכאן שטענה זו נדחתה על ידי בית המשפט.

*ת"א  8482/06 עיזבון המנוח עמי מידלש ז"ל נגד המאגר הישראלי לביטוחי רכב (נבו).
**ראה לעניין זה ע"א 1533/00 עזבון המנוח אדיב בשארה נגד עזבון המנוח עווד, (נבו): "אנו סבורים שהשופט המלומד שגה כאשר סבר שבמקרה של טענת זיוף, נטל השכנוע חל על הטוען זיוף (ע"א 236/84 עזבון המנוחה הלה יפה ז"ל נגד אסיה שוורץ, פ"ד מה(5), 13)".
***ראה ע"א 51/89 האפוטרופוס הכללי נגד צאלח אסעד אסעד אבו חמדה, פ"ד מו(1), 491, 500: "מן הראוי גם להזכיר, כי עול ההוכחה לעניין טענת המרמה רובץ על הטוען זאת, ועול זה הינו כבד למדי. המערערים בוודאי לא עמדו במשימה זו".
****קדמי בספרו על הדין בפלילים, חוק העונשין, חלק שני (2005)

---

מרמה – זיוף – נטל השכנוע – תביעות תאונות דרכים

---

לצורך קבלת פיצויים מרביים בתאונת דרכים חשוב לפנות אל עו"ד תאונות דרכים מקצועי ובעל ניסיון.

---

---