נכות לאחר תאונה אינה מבטיחה באופן אוטומטי קבלת פיצוי מהביטוח
אדם נפגע בתאונה, עובר טיפולים רפואיים ולאחר תקופה מתברר שנותרה לו נכות קבועה. לכאורה מדובר במקרה פשוט: הייתה תאונה, נותרה נכות וקיימת פוליסת ביטוח נכות מתאונה. בפועל, דווקא בשלב הזה עשויות להתעורר מחלוקות משמעותיות עם חברת הביטוח.
ביטוח נכות מתאונה נועד בדרך כלל לשלם למבוטח פיצוי כאשר תאונה גרמה לנכות צמיתה, בהתאם לתנאי הפוליסה. בפוליסות הכפופות להסדרה החדשה של ביטוח תאונות אישיות, שיעורי הנכות לצורך הפיצוי נקבעים על ידי רופא מומחה בתחום הרלוונטי ובהתאם למבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי לקביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה. עם זאת, אין מדובר בקביעה של המוסד לביטוח לאומי עצמו, אלא בשימוש במבחני הנכות שנקבעו בתקנות כבסיס רפואי לקביעת שיעור הנכות לצורך הפוליסה.
לפני שמגיעים לחישוב הפיצוי יש לברר מספר שאלות יסוד: האם האירוע הוא "תאונה" כהגדרתה בפוליסה, האם הנכות נגרמה כתוצאה ממנה, מהו שיעור הנכות שנותר והאם קיימים מצב רפואי קודם, חריג או תנאי אחר המשפיעים על הכיסוי.
מקרה ראשון: נפילה שהותירה נכות בברך
אחד המקרים השכיחים הוא נפילה בבית, ברחוב או במקום אחר שבעקבותיה נגרמת פגיעה בברך. המבוטח עובר טיפול ולעיתים גם ניתוח אך נותר עם הגבלה בתנועה, כאבים או פגיעה ביציבות הברך.
כאשר קיימת פוליסת נכות מתאונה, השאלה אינה כמה כאב המבוטח סובל אלא האם נותרה נכות רפואית צמיתה שניתן לייחס לתאונה ומהו שיעורה בהתאם למבחנים החלים על הפוליסה.
במחלוקת כזו יש חשיבות למסמכים הסמוכים לתאונה, לבדיקות ההדמיה, לממצאי האורתופד ולרצף הטיפולי.
אם חברת הביטוח טוענת שהמצב נובע משינויים ניווניים שהיו קיימים עוד קודם לכן, אין די בעצם קיומם של שינויים כאלה כדי להכריע את התביעה. יש לבדוק מה היה מצבו של המבוטח לפני התאונה, האם הייתה קיימת נכות בפועל ומהו החלק שניתן מבחינה רפואית לייחס לאירוע התאונתי.
שלחו פרטי קשר לתיאום שיחת ייעוץ:
מקרה שני: שבר שהחלים אך הותיר מגבלה קבועה
לא כל שבר יוצר נכות צמיתה. אדם יכול לסבול משבר משמעותי ולהחלים ללא נכות קבועה. מנגד, שבר שהתאחה מבחינה רדיולוגית יכול להותיר מגבלה בתנועה, עיוות, כאב או פגיעה עצבית שמקימים נכות רפואית.
לכן בתביעת ביטוח נכות מתאונה אין לבחון רק אם היה שבר אלא מה נותר ממנו לאחר שהתייצב המצב הרפואי.
לדוגמה, שבר בקרסול עשוי להותיר מגבלת תנועה, שבר בשורש כף היד עלול להשפיע על טווחי התנועה והאחיזה ושבר מורכב בכתף עשוי להותיר מגבלה קבועה בהרמת היד.
המחלוקת הביטוחית תעסוק בדרך כלל בשיעור הנכות שנותר ובקשר שבין הנכות לבין התאונה, ולא בעצם העובדה שהשבר אירע.
מקרה שלישי: פגיעה בכתף לאחר נפילה או חבלה
פגיעות כתף מעוררות לא פעם מחלוקת משום שבדיקות MRI עשויות להראות לצד הנזק הטראומטי גם שינויים ניווניים.
מבוטח עשוי לטעון שלפני התאונה תפקד באופן מלא ורק לאחריה הופיעו כאבים, הגבלת תנועה או צורך בניתוח. חברת הביטוח עשויה מנגד לטעון שחלק מהממצאים קדמו לאירוע.
השאלה המשפטית והרפואית איננה רק אם קיימים שינויים קודמים אלא מה הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנכות שנותרה.
קיומו של מצב רפואי קודם אינו שולל כשלעצמו זכאות לתגמולי ביטוח. עם זאת, אם חלק מהנכות נובע ממצב שקדם לתאונה, עשויה להתעורר מחלוקת בדבר שיעור הנכות שנגרם עקב התאונה עצמה.
לכן יש לבדוק את התפקוד קודם לתאונה, את הופעת התסמינים לאחריה, את ממצאי ההדמיה ואת חוות הדעת הרפואיות.
מקרה רביעי: פגיעה בגב או בצוואר לאחר תאונה
תביעות הנוגעות לעמוד השדרה הן מהמורכבות בתחום.
בדיקות CT או MRI יכולות להראות בלטים, בקעים או שינויים ניווניים שאינם בהכרח תוצאה של התאונה. מצד שני, עצם קיומו של ממצא ניווני אינו שולל אפשרות שתאונה גרמה לפגיעה נוספת, להחמרה ממשית או להפיכת מצב קודם למצב בעל משמעות קלינית ותפקודית.
לכן אין די בהשוואה טכנית בין בדיקת ההדמיה לבין תאריך התאונה.
יש לבדוק האם הופיעו תלונות חדשות לאחר האירוע, האם קיימים ממצאים נוירולוגיים, מה היה מצבו של המבוטח קודם לתאונה ומהי הנכות שניתן מבחינה רפואית לייחס לתאונה עצמה.
מקרה חמישי: תאונת ספורט
גם פציעה במהלך פעילות ספורטיבית עשויה להיכנס להגדרת תאונה בפוליסה, בכפוף לתנאיה ולחריגים שבה.
נפילה במהלך משחק, קרע ברצועה, פגיעה בברך, שבר או חבלה אחרת יכולים להותיר נכות צמיתה.
עם זאת, בפוליסות מסוימות קיימים חריגים או תנאים המתייחסים לפעילויות ספורט מסוימות ולכן אין לקבוע זכאות רק על סמך עצם היות האירוע פתאומי.
יש לבדוק מהי הפעילות שבוצעה, האם היא נכללת בכיסוי ומה קובעים החריגים הספציפיים של חוזה הביטוח.
מקרה שישי: תאונה שהחמירה מצב רפואי קודם
זהו אחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים בתביעות נכות מתאונה.
נניח שמבוטח סבל בעבר מבעיה מסוימת בברך אך תפקד באופן רגיל. לאחר נפילה נגרמה החמרה משמעותית והוא נותר עם נכות.
חברת הביטוח עשויה לטעון כי חלק מהנכות קשור למצב קודם. המבוטח עשוי לטעון כי אלמלא התאונה לא הייתה קיימת המגבלה הנוכחית.
אין תשובה אחידה לכל המקרים. קיומו של מצב רפואי קודם אינו שולל כשלעצמו זכאות לפיצוי אך הוא עשוי להשפיע על השאלה מהו שיעור הנכות שניתן לייחס מבחינה רפואית לתאונה עצמה.
ההכרעה מחייבת בחינה של מצבו הרפואי של המבוטח לפני האירוע ולאחריו, של התלונות והטיפולים שקדמו לתאונה ושל הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנכות שנותרה.
מקרה שביעי: כמה פגיעות כתוצאה מאותה תאונה
תאונה אחת יכולה לגרום לנכות ביותר מאיבר אחד. לדוגמה, נפילה יכולה לגרום לפגיעה בכתף, בברך ובשורש כף היד.
במקרה כזה יש לבחון כל פגיעה בנפרד ולאחר מכן את אופן חישוב הנכות הכוללת בהתאם לתנאי הפוליסה ולהוראות החלות עליה.
לא נכון בהכרח לחבר את אחוזי הנכות בחיבור אריתמטי פשוט. בתקנות הנכות קיימים מנגנוני שקלול ובמקרים מסוימים גם כללים מיוחדים ולכן יש לבדוק כיצד יש לחשב את שיעור הנכות המשוקלל במקרה הקונקרטי.
מקרה שמיני: הביטוח הלאומי קבע נכות וחברת הביטוח קובעת שיעור אחר
זהו מקרה חשוב במיוחד.
כאשר קיימת קביעת נכות קודמת של המוסד לביטוח לאומי בעקבות אותה פגיעה, יש לבחון את מעמדה בהתאם לנוסח הפוליסה ולהוראות האסדרה החלות עליה.
בפוליסות מסוימות עשויה לקביעה זו להיות משמעות ממשית לצורך בירור התביעה, ובפרט כאשר נעשה שימוש באותם מבחני נכות רפואיים.
עם זאת, אין להסיק כי כל קביעה של הביטוח הלאומי מחייבת באופן אוטומטי את חברת הביטוח. יש לבדוק את מועד הפוליסה, את נוסחה ואת ההוראות הרגולטוריות החלות עליה.
לכן כאשר למבוטח כבר נקבעה נכות בעקבות תאונת עבודה למשל, יש לבחון כיצד חברת הביטוח התייחסה לאותה קביעה והאם החלטתה מבוססת על בדיקה רפואית ועל יישום נכון של תנאי הפוליסה.
מקרה תשיעי: תאונת עבודה וגם פוליסת נכות מתאונה
אותה תאונה יכולה ליצור זכויות במספר מסלולים משפטיים.
עובד שנפגע במהלך עבודתו עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ובמקביל להיות מבוטח בפוליסת נכות מתאונה פרטית.
מדובר במערכות זכויות שונות. ההכרה של הביטוח הלאומי אינה הופכת את תביעת הביטוח הפרטי לאותה תביעה אך עשויה להיות בעלת חשיבות רפואית וראייתית רבה.
בתביעת הפוליסה הפרטית יש לבדוק בנפרד אם האירוע מכוסה ומהו שיעור הנכות המזכה בפיצוי לפי תנאי חוזה הביטוח.
קיומו של מסלול פיצוי אחר אינו יוצר כשלעצמו קיזוז מתגמולי הביטוח אלא אם תנאי הפוליסה והדין החלים על הכיסוי קובעים אחרת.
מקרה עשירי: תאונת דרכים ונכות מתאונה
גם כאן צריך להבחין בין מקורות הפיצוי.
נפגע בתאונת דרכים עשוי להיות זכאי לפיצויים לפי הדין החל על תאונות דרכים ובמקרים שבהם קיימת פוליסת נכות מתאונה המכסה את האירוע עשויה להתקיים גם תביעה חוזית נפרדת כלפי חברת הביטוח.
הזכאות מכוח הפוליסה אינה נקבעת לפי גובה הפיצוי שהתקבל בתביעת תאונת הדרכים אלא לפי תנאי חוזה הביטוח.
גם כאן, עצם קיומו של מסלול פיצוי נוסף אינו מביא בהכרח לקיזוז. יש לבדוק את תנאי הפוליסה ואת הדין החל על הכיסוי הספציפי.
מהי למעשה "תאונה" לצורך הפוליסה
לא כל מצב רפואי שהתפתח באופן פתאומי הוא בהכרח תאונה לצורך ביטוח תאונות אישיות.
בהסדרה החדשה של ביטוח תאונות אישיות נקבעה הגדרה אחידה יותר למונח "תאונה". ההגדרה מתמקדת באירוע פתאומי שלא תוכנן על ידי המבוטח ואשר גרם לו נזק המכוסה בפוליסה, תוך הבחנה בין אירוע תאונתי לבין נזק שנגרם כתוצאה ישירה ממחלה.
לכן לא נכון להסתפק בנוסחה הישנה שלפיה כל תאונה חייבת בהכרח להיות "אירוע חיצוני, פתאומי ובלתי צפוי". בפוליסות חדשות יש לבחון את נוסח ההגדרה הרלוונטית כפי שנקבעה בפוליסה ובהוראות האסדרה.
כאשר חברת הביטוח טוענת שהאירוע אינו תאונה, יש לבחון את נסיבות המקרה, את מנגנון הפגיעה ואת נוסח הפוליסה החלה עליו.
לעיתים שאלת עצם קיומה של "תאונה" היא מוקד המחלוקת עוד לפני שמגיעים לבחינת שיעור הנכות.
נכות רפואית אינה זהה לאובדן כושר עבודה
חשוב להבחין בין ביטוח נכות מתאונה לבין ביטוח אובדן כושר עבודה.
בביטוח נכות מתאונה מוקד הבדיקה הוא בדרך כלל שיעור הנכות הרפואית הצמיתה שנגרמה כתוצאה מהתאונה. אין צורך בהכרח להראות שהמבוטח אינו יכול להמשיך לעבוד במקצועו.
מבוטח יכול להמשיך לעבוד ואף להשתכר שכר מלא ועדיין להיות זכאי לפיצוי בגין נכות מתאונה, אם מתקיימים תנאי הפוליסה.
לעומת זאת, בביטוח אובדן כושר עבודה מוקד הבדיקה הוא הפגיעה בכושר התעסוקתי בהתאם להגדרה שנקבעה בפוליסה.
הבחנה זו חשובה משום שלעיתים מבוטחים אינם מגישים תביעת נכות מתאונה משום שחזרו לעבוד, אף שהשאלה הרלוונטית היא אם נותרה להם נכות רפואית המזכה בפיצוי.
כיצד מחושב הפיצוי
בכיסויי נכות צמיתה הכפופים להוראות האסדרה החדשה, גובה הפיצוי מחושב בדרך כלל בהתאם לשיעור הנכות המזכה ולסכום הביטוח הקבוע בפוליסה.
לדוגמה, כאשר סכום הביטוח לנכות מלאה הוא מיליון שקלים ונקבעת נכות מזכה בשיעור 10%, עשוי מנגנון החישוב להביא לפיצוי של 100,000 שקלים, בכפוף לתנאי הפוליסה ולהוראות החלות עליה.
דווקא משום שמספר אחוזי נכות בודדים יכולים להיות בעלי משמעות כספית ניכרת, קיימת חשיבות לבדיקת הקביעה הרפואית ולאופן שבו הוחלו סעיפי הנכות.
מתי הנכות צריכה להיות קבועה
כיסוי נכות מתאונה מתייחס בדרך כלל לנכות צמיתה ולכן לא תמיד ניתן לקבוע את שיעורה מיד לאחר התאונה.
בחודשים הראשונים המצב הרפואי יכול להשתנות, המבוטח עשוי לעבור ניתוחים, טיפולי פיזיותרפיה או שיקום ורק לאחר התייצבות המצב ניתן להעריך מהו הנזק הקבוע שנותר.
יש לכך משמעות גם לעניין מועד התגבשות הזכות לתגמולי הביטוח ולמניין תקופת ההתיישנות.
דחיית התביעה בשל מצב רפואי קודם מחייבת בדיקה פרטנית
טענה נפוצה בתביעות נכות מתאונה היא שהנכות אינה נובעת כולה מהאירוע אלא ממצב רפואי קודם.
זו יכולה להיות טענה לגיטימית כאשר יש לה בסיס רפואי אך עצם קיומם של שינויים ניווניים, תלונות ישנות או טיפול קודם אינו מלמד כשלעצמו שהנכות הנוכחית הייתה קיימת לפני התאונה.
יש להבחין בין מחלה או ליקוי רפואי קודם לבין נכות קודמת בפועל ולבחון את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין המגבלה שנותרה.
במקרים אלה התיק הרפואי מלפני התאונה עשוי להיות חשוב לא פחות מהמסמכים שנוצרו לאחריה.
בסוגיות אלו ניתן לעיין גם במאמר: חברת הביטוח הראל דחתה תביעת נכות מתאונה? כך בודקים אם הדחייה מוצדקת.
מה צריך לבדוק כאשר חברת הביטוח קובעת נכות נמוכה
מחלוקת על אחוזי נכות אינה עניין חשבונאי בלבד.
יש לבדוק מה היה תחום מומחיותו של הרופא שקבע את הנכות, אילו בדיקות ביצע, לפי איזה סעיף במבחני הנכות נקבעו האחוזים והאם הממצאים שנרשמו בבדיקה תואמים את שיעור הנכות שנבחר.
לעיתים עיקר המחלוקת אינו בשאלה אם קיימת נכות אלא באיזה סעיף רפואי נכון להשתמש.
פער של מספר אחוזים בלבד יכול להשפיע באופן משמעותי על סכום הפיצוי ולכן יש חשיבות לבחינה מקצועית של בסיס הקביעה.
קבלת ייעוץ מקצועי מעורך דין בתביעת ביטוח נכות מתאונה
טיפול בתביעת נכות מתאונה דורש חיבור בין שלושה רבדים: נסיבות התאונה, המצב הרפואי ותנאי חוזה הביטוח.
יש לבחון האם האירוע עונה להגדרת תאונה, מהו הקשר בין האירוע לבין הפגיעה, האם נותרה נכות צמיתה ומהו שיעורה. לצד זאת יש לבדוק את מועד הפוליסה, הוראות האסדרה החלות עליה, החריגים ומנגנון חישוב הפיצוי.
כאשר קיימת קביעה רפואית של הביטוח הלאומי, חוות דעת רפואית או בדיקה מטעם חברת הביטוח, יש לבחון גם את היחס ביניהן.
עורך דין העוסק בתביעות ביטוח נכות מתאונה נדרש לכן להבין לא רק את חוק חוזה הביטוח אלא גם את האופן שבו אחוזי הנכות הרפואית מתורגמים לזכות חוזית לקבלת תגמולי ביטוח.
קבלו ייעוץ מקצועי מעורך דין לתביעות ביטוח נכות מתאונה.
לא כל דחייה של חברת הביטוח היא סוף התביעה
העובדה שחברת הביטוח דחתה תביעת נכות מתאונה או קבעה שיעור נכות נמוך אינה מלמדת כשלעצמה כי ההחלטה נכונה.
לעיתים קיימת מחלוקת על הגדרת התאונה, לעיתים על הקשר הסיבתי, לעיתים על מצב רפואי קודם ולעיתים המחלוקת היא על אחוזי הנכות בלבד.
לכל אחת מהמחלוקות האלה נדרש ניתוח שונה.
הדרך הנכונה לבחון תביעה אינה להתחיל מסכום הפיצוי אלא מהשאלה הבסיסית: מה קרה בתאונה, איזה נזק קבוע נותר, איזה חלק ממנו ניתן לייחס לתאונה ומה בדיוק מתחייב מחוזה הביטוח.
משרד יניר הראל ושות' עוסק בייצוג מבוטחים בתביעות נגד חברות ביטוח, לרבות תביעות ביטוח נכות מתאונה. בחינת התביעה נעשית בהתאם לפוליסה הספציפית, לתשתית הרפואית ולדין החל בכל מקרה.
עו"ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל.
עו"ד יניר הראל מתמחה במימוש זכויות בקשר עם תביעות ביטוח נכות מתאונה.
עו"ד יניר הראל הינו מחבר הספר המוביל "דיני הראיות בתביעות ביטוח ופלת"ד".
משרד יניר הראל ושות' הינו בעל הצלחות מוכחות וניסיון רב בטיפול בתביעות ביטוח חיים.

