---

פוליגרף בתביעות תאונות דרכים

---

עודכן לאחרונה ב־05:08, 24 ביוני 2022.

הלכת ביאזי נגדי לוי – קבילות בדיקת פוליגרף

פעמים רבות נסיבות התרחשות אירוע הנזק מצויות בידיעתו הבלעדית של הנפגע. לא פעם, העדות היחידה הרלוונטית על אודות נסיבות קרות הנזק היא עדותו של הנפגע. הניסיון מלמד כי נפגעים מסוימים הסובלים נזק כתוצאה מתאונה שאין לה כל קשר לשימוש ברכב מנועי, מנסים לצייר את פציעתם ככזו הנובעת מתאונת דרכים, וזאת כדי לזכות בפיצויים מכוח הסדר הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. העובדה כי פעמים רבות אין בידי חברת הביטוח ראיות אובייקטיביות העשויות לאושש או להפריך את גרסת התובע, עשויה להקשות על חברת הביטוח המבקשת לברר את פרטי האירוע. עובדה זו מובילה אותן להציע במקרים מסוימים לנפגע להיבדק בפוליגרף לצורך אימות גירסתו. הצעה דומה מועלית על ידי חברות הביטוח גם במקרים נוספים שבהם חושדת חברת הביטוח בכנות תביעתו של המבוטח או של הנפגע, כגון במקרה שבו עולה חשד כי פרמיית הביטוח שולמה רק לאחר קרות אירוע הנזק. בכל המקרים הללו עשויה החברה להסתייע בבדיקת פוליגרף לצורך בירור התביעה. אמנם, לפי דיני הראיות, תוצאות הפוליגרף, כשלעצמן, אינן קבילות כראיה. אולם, לפי הילכת ביאזי נגד לוי^*, הצדדים במשפט האזרחי רשאים להתנות על דיני הראיות ולהכשיר בהסכמה ראיה, שאם לא כן הייתה פסולה. הילכת ביאזי קובעת כי בית המשפט יכבד הסכמת צדדים להליך אזרחי שלפיה תוצאות בדיקת פוליגרף ישמשו כראיה בהתדיינות ביניהם.

בסוגיות משפטיות אלו חשוב לקבל ייעוץ מקצועי ולפנות אל עורך דין תאונות דרכים.

---

---

הסכמה דיונית על בדיקת פוליגרף במסגרת תביעה על תאונת דרכים

הילכת ביאזי הופעלה על-ידי בתי המשפט גם ביחס לתביעות מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בתי המשפט מיישמים את פסיקת בית המשפט העליון בעניין ביאזי שלפיה בעלי הדין רשאים לנווט בהסכמה הדדית את דרך ניהולו של המשפט ודרך סיומו, לסטות מדיני הראיות, להגיש כל ראיה שברצונם ואף ליטול בחזרה ראיה שכבר הוגשה, להצהיר על עובדות בלי להוכיחן, וכיוצא באלה הסכמות שבסדרי דין ובמהות שבית המשפט "קשור" להן ואינו מכניס ראשו ביניהן. לפי הגישה המנחה את בתי המשפט, אין מנוס מהמסקנה כי "אמת והסכם – הסכם עדיף", בבחינת "יקוב החוזה את ההר". משמע, כל אחד מהצדדים להסכם – חברת הביטוח מזה (וכן "קרנית" ו"הפול") והתובע מזה – נוטל מרצון סיכון מחושב כי ההכרעה באמצעות הפוליגרף לא תיפול לטובתו, ולכן הוא לא יוכל להתנער באופן חד צדדי מהסכמתו ולבקש לשוב ולחסות תחת כנפיהם של דיני הראיות הרגילים כשההכרעה לרעתו^**. לפי גישה זו, התובע וחברת הביטוח הם "אדוני" ההליך האזרחי, ורשאים הם להסכים על כל הסדר דיוני או על קבלת ראיות בלתי קבילות – כשהסכמתם מחייבת, ואין לחזור ממנה, אלא על פי אותן עילות המצדיקות ביטול הסכם כגון מרמה, הטעייה וכדומה.

הגבלת כוחם של הסכמי פוליגרף

חרף האמור לעיל בדבר הלגיטימיות לכאורה של הסכמי הפוליגרף, ניתן לקבוע כי בשנים האחרונות מסתמנת נטייה שיפוטית ורגולטורית הבאה להגביל מאד את כוחם של הסכמי הפוליגרף. בתחילה היו אלה בתי המשפט שהטילו הגבלות שונות על הסכמי הפוליגרף. כך למשל, בפרשת מרינה נגד סהר חברה לביטוח קבע בית המשפט כי עצם הסכמתו של המבוטח להיבדק בפוליגרף אינה מלמדת כי הסכים שתוצאות הבדיקה יהיו קבילות כראיה במשפט. על-מנת שחברת הביטוח תוכל לעשות שימוש בתוצאות בדיקת הפוליגרף, עליה להראות שהתובע הסכים הן לעריכת הבדיקה והן להגשת תוצאותיה כראיה בבית המשפט^***. המבוטח באותו מקרה נפגע בתאונת דרכים. הוא הגיש תביעה לקבלת פיצוי מחברת הביטוח, אולם תביעתו נדחתה לאחר שבית-המשפט קבע כי פרמיית הביטוח שולמה רק לאחר קרות התאונה ועקב קרותה. בית-המשפט הסתמך, בין היתר, על בדיקת פוליגרף שנערכה לו. בית-משפט קמא קיבל כראיה את ממצאי בדיקת הפוליגרף שעל-פיהן נמצא המבוטח דובר שקר בגרסתו לעניין מועד תשלום פרמיית הביטוח. ערעור שהוגש לבית המשפט העליון התקבל. בית המשפט העליון קבע כי לא היה מקום לכך שבית-המשפט יסתמך על תוצאות בדיקת הפוליגרף, ולא היה מקום לקבל את התוצאות כראיה. בית-המשפט ציין כי הסכמתו של המערער באמצעות בא-כוחו לבצע את בדיקת הפוליגרף איננה כוללת הסכמה מפורשת לכך שתוצאות הבדיקה תוגשנה לבית-המשפט, וכי אין די בהסכמה מסויגת להיבדק לצורך משא ומתן בין הצדדים. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט, יש להתעלם מבדיקת הפוליגרף.

פרשת בוקעאי נגד בוקעאי מהווה אבן דרך בתהליך הגבלת כוחם של הסכמי הפוליגרף, לפחות ככל שהדבר נוגע להסכמים הנחתמים על-ידי תובעים המביאים את תביעתם לבית המשפט מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. באותה פרשה נפגע התובע מרכב שנהג בו הנתבע. התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות הפגיעה. התובע וחברת הביטוח, שביטחה את רכבו של הנתבע, הגיעו לידי הסדר דיוני, שלפיו הנתבע יעבור בדיקת פוליגרף ותוצאת הבדיקה תהיה ראיה במכלול הראיות שבתיק. מסקנת המומחה שערך את הבדיקה הייתה כי הנתבע, שתמך בגרסת התובע, שיקר בגרסתו. חרף זאת – בית המשפט סרב לקבל את הסכם הפוליגרף כראייה, בפוסקו כי שומה על בית-המשפט להשיב על שאלות אחדות עד שיתיר לראיה מדעית להיותה ראיה קבילה וראויה בהליכי משפט: האם מקובלת התיאוריה בקרב הקהילייה המדעית שלעניין, ועד כמה מקובלת היא; מהו שיעור הטעויות הידוע או הפוטנציאלי; האם הבדיקה שנערכה במקרה הספציפי הייתה בדיקה אמינה וראויה. לדברי בית המשפט, אמינותה של הבדיקה המדעית – כשלעצמה – מהווה תנאי מוקדם לקבילות תוצאותיה; וזאת, לפני ולצד בחינת אמינותו ומהימנותו של המומחה. במקרה דנן, קבע בית המשפט, אין לאמץ את הראיה "המדעית" בדבר תוצאות בדיקת הפוליגרף וכן את חוות-דעת המומחה בעניינה, ואין להעניק להן משקל ראייתי כלשהו. בית המשפט עיגן קביעתו זו במספר נימוקים. ראשית, קיימת מחלוקת ממשית בקרב אנשי הקהילה המדעית שלעניין בכל הקשור למהימנות ואמינות טכניקות הבדיקה של מכשיר הפוליגרף ותוצאותיה. שנית, בהתחשב באופייה ובטיבה של הראיה, יש צורך בהסכמה מפורשת של כל בעלי-הדין, הן לעריכת הבדיקה הן להגשת תוצאותיה כראיה בבית-המשפט. במקרה דנן לא הוכחה הסכמת הנתבע. שלישית, המומחה לא פרס בפני בית-המשפט את יריעת השיקולים וההליכים שבבסיס חוות-הדעת. רביעית, בפני בית-המשפט ראיה ישירה, קבילה ומהימנה בכל הקשור לנסיבות אירוע התאונה. ראיה זו עדיפה על ראיה תיאורטית וספקולטיבית. חמישית, לא הוכח כי בדיקת הפוליגרף שנערכה במקרה הספציפי הייתה בדיקה אמינה וראויה. בית המשפט קבע אפוא כי על חברת הביטוח לשלם לתובע את נזקיו עקב התאונה.

קשה לחלוק על הגישה שהנחתה את בית המשפט בפרשת בוקעאי. ניתן לטעון כי הכרה בבדיקת הפוליגרף כראיה, לא כל שכן כראיה מכרעת, אינה מתיישבת עם התכלית הסוציאלית של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. חוק זה נועד להגן על נפגעים מפני פגיעות גופניות וכלכליות קשות ביותר. קשה להתעלם אפוא מהדיכוטומיה הקיימת בין חשיבותו המכרעת של חוק הפיצויים בהקשרים סוציאליים וחברתיים, לבין הקלות הבלתי נסבלת שבה הסכם הפוליגרף עשוי למנוע מהתובע את האפשרות להסתמך על חוק הפיצויים ברגע האמת. התפיסה שלפיה חברת הביטוח, קרנית, והפול, רשאים להסתייע בבדיקת פוליגרף לשם הכרעה בשאלת החבות, עלולה להפר את האיזון העדין בין המשפט המהותי הסוציאלי-צרכני, המעוגן בחוק הפיצויים ובחוק חוזה הביטוח, אשר ומבקש להגן על עניינם של נפגעים ומבוטחים מפני דחייה בלתי מוצדקת של תביעתם, לבין המשפט הדיוני. חשוב לזכור – תכליתם העיקרית של דיני הראיות היא לשרת את הדין המהותי ולא להאפיל עליו.

חוזר המפקח על הביטוח – יישוב תביעות באמצעות פוליגרף

על רקע האמור לעיל, אף ניתן להבין את התערבותו של המפקח על הביטוח, שפרסם בשנת 2008 חוזר הנוגע ליישוב תביעות באמצעות פוליגרף. ודוק – סעיף התחולה בחוזר מורה במפורש כי הוראותיו חלות על חברות הביטוח, וכן על "קרנית" ו"הפול", שאף הם עושים לעתים שימוש במכשיר הפוליגרף (ובמיוחד קרנית, הנוטה לעשות שימוש במכשיר הפוליגרף במקרים שבהם הולכי רגל טוענים כי נפגעו מרכב נוסע, מבלי שיש אישוש חיצוני לגרסתם בדבר נסיבות הפגיעה). הוראות החוזר מטילות מגבלות רבות על עצם השימוש במכשיר הפוליגרף, ועוד יותר מכך, על התוצאות המשפטיות הנובעות מביצוע בדיקת פוליגרף. החוזר כולל כמה הוראות חשובות. ראשית, לפי הוראות החוזר, אין חברת הביטוח רשאית להציע למבוטח לערוך בדיקת פוליגרף, אלא בנסיבות שבהן קיים חשד למרמה מצדו. היה בידי חברת הביטוח חשד כאמור – עליה לתעדו במסמך מתאים טרם הפניית ההצעה למבוטח. שנית, עובר לכריתת הסכם הפוליגרף נדרשת המבטחת להסביר למבוטח את מהותה של בדיקת הפוליגרף ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה. שלישית, על חברת הביטוח להפריד בין שלב ההצעה להתקשר בהסכם פוליגרף לבין שלב כריתת ההסכם, וזאת על-מנת ליתן בידי המבוטח שהות מספקת לבחינת ההצעה. לפי הוראות החוזר, הסכם הפוליגרף ייחתם בחלוף 24 שעות לפחות ממועד הגשת ההצעה. רביעית, על חברת הביטוח לאפשר למבוטח לבחור את מכון הפוליגרף שבו תתבצע הבדיקה מתוך רשימה הכוללת חמישה מכונים לפחות, שאינם מצויים בזיקה אליו. חמישית, חל איסור על חברת הביטוח לכלול בהסכם הפוליגרף תנאי שלפיו תוצאות הבדיקה יהוו ראיה מכרעת במשפט. שישית, חל איסור על חברת הביטוח לכלול בהסכם הפוליגרף תנאי השולל או המגביל את זכותו של המבוטח לפנות לערכאות משפטיות. שביעית, לפי הוראות החוזר, המבוטח רשאי לסרב לערוך את בדיקת הפוליגרף גם לאחר שחתם על הסכם לביצוע הבדיקה, וסירוב שכזה לא יקנה לחברת הביטוח כל סעד בגין הפרת חוזה.

^*ע"א 61/84 ביאזי נגד לוי, פ"ד מב(1) 446.

^**ראו למשל ת"א 2707/05 אדהם עבדאללה נגד כמאל מנסור (פורסם במאגר נבו); ת"א 20372/05  רזניק אנה נגד קרנית – קרן לפיצוי נפגעי ת"ד (פורסם במאגר נבו) – בתי המשפט דחו במקרים אלו את התביעה, בין היתר, בהסתמך על תוצאות בדיקות פוליגרף שפעלו לרעת גרסתו של התובע.

^***ע"א 7003/99 מרינה נגד סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(1) 517, 527; יעקב קדמי, על הראיות, חלק שני, תשנ"ט, 930.

---

פוליגרף – הסתמכות – תביעות תאונות דרכים

---

עו"ד יניר הראל מתמחה במימוש זכויות בקשר עם תביעות נפגעי תאונות דרכים.

---

עו"ד יניר הראל הינו מחבר הספר המוביל "דיני הראיות בתביעות ביטוח ופלת"ד".

---

משרד יניר הראל ושות' הינו בעל הצלחות מוכחות וניסיון רב בטיפול בתביעות נפגעי תאונות דרכים. 

---

פנו אל עו"ד תאונות דרכים לקבלת פיצויים מרביים בגין  נזקי גוף בתאונת דרכים.

---

---